שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

בוש בונה על מכוניות מעופפות

ספקית החלקים הגדולה ביותר של תעשיית הרכב נערכת לעידן של מוניות מעופפות. להערכתה, שירותי הטסה שיתופית יפעלו בערים שונות בעולם תוך 4 שנים או פחות

 

"שוק הטיסות באמצעות מוניות מעופפות בערים צפוי לצמוח באופן משמעותי בשנים הבאות, וטיסות ניסוי ראשונות מתוכננות להתחיל בערים כגון דובאי, לוס אנג'לס, דאלאס וסינגפור כבר בשנה הבאה. מומחים מעריכים שכבר בעוד ארבע שנים, בשנת 2023, יתעופפו ברחבי העולם כ-3,000 מוניות אוויריות בשירות מסחרי".

 

 

 

דברים אלה נאמרו אתמול (ג') על ידי מנהלים בכירים של חברת 'בוש' הגרמנית, שהיא ספקית החלקים הגדולה ביותר של תעשיית הרכב, ועל רקע זה אפשר להבין מדוע הגרמנים ממהרים להוכיח שהם לא מתכוונים להזניח את החזית הזאת ולהפקיר אותה למתחרים אחרים. בוש חשפה אמש מערכת ניהול ראשונה מתוצאתה, אשר מבוססת על כ-100 שנות ניסיון מול התעשייה האוטומוטיבית ועוד כמה שנות הנדסה ספציפיות לתחום הזה.

מערכת זאת – כמו מערכות בקרת יציבות או בקרת שיוט שבוש מייצרת עבור יצרניות הרכב, מוגדרת כמערכת "פלאג אנד פליי" ("Plug and play") שמתאימה לכל סוגי הרחפנים הגדולים. בהקשר הזה מצהירים אנשי בוש שהם מצאו לעצמם נישה שבה יש להם יתרון יחסי: בעוד שהטכנולוגיה שמפותחת על-ידי חברות תעופה נחשבת ליקרה מאד, בעיקר בגלל סטנדרטים תעופתיים, ואילו חברות סטארט-אפ מתחום הרחפנים לא יכולות לעמוד בנטל ההשקעה העצום שנדרש כדי לפתח טכנולוגיה מדף נייר חלק, תחת ידיהם של מהנדסי בוש יש כבר נתח נכבד מן הטכנולוגיה שנדרשת, היות שזאת מוטמעת כבר במערכות הקיימות שהם בונים ומספקים.
כך, למשל, במערכות בקרת יציבות שמסופקות על-ידי בוש כיום, ומותקנות במיליוני מכוניות בשנה, קיימים חיישני תאוצה שונים והם כבר ממוזערים ועמידים גם מפני תנאים קשים של טמפרטורה, זעזועים ורטיבות. היחידה ה"תעופתית" של בוש כוללת חיישני MEMS – קיצור של microelectromechanical – שכמותם החברה מפתחת מזה כ-25 שנים לצורך זיהוי מצבי בלימה, תאוצה ופנייה בכלי רכב "יבשתיים". חיישנים דומים נדרשים גם בכלי טיס כדי למדוד את הכוחות שפועלים עליו ולחשב את כיוון התקדמותו בתווך תלת ממדי.

כאמור, פלטפורמת החיישנים החדשה של בוש פותחה במיוחד עבור מוניות אוויר – רחפנים ומטוסים קטנים – והיא תוכננה מראש להתממשק עם מערכות בקרת הטיסה המוכרות כיום ללא יותר מידי התאמות. אנשי בוש טרם פרסמו את כל התכונות של המערכת שלהם אבל מספרים שבין השאר היא כוללת חיישני תאוצה שמסוגלים לזהות תנועה, חיישני ג'יירו שמזהים את זוויות הגלגול והעלרוד של הכלים כשהם באוויר, ואפילו חיישני שדה מגנטי וחיישני לחץ למדידת גובה ומהירות אווירית.

 

 

 

בתחום "מוניות האוויר", רחפנים וכלי טייס "אישיים" פועלות כיום מספר לא מבוטל של חברות בעלות רקע שונה, החל מחברות ענק כמו איירבאס ובואינג ויצרניות ותיקות של כלי טייס, דרך יצרניות רכב וכלה בחברות סטארט-אפ חדשות. לדברי אנשי בוש, הם נמצאים בקשר עם מגוון רחב של שחקנים בתחום זה, "החל בחברות סטארט-אפ שמייצרות מוניות אוויר ועד לחברות שמתכוונות להפעיל כלי טיס ולספק שירותי שיתוף". לדבריהם "יחידת הבקרה של בוש מתאימה לכל כלי רכב מעופף".

שאלה מרתקת מבחינתנו, כמשתמשים פוטנציאליים, היא האם עדיין מדובר במדע בדיוני או במציאות שצפויה להתרגש עלינו בקרוב, והתשובה של בוש מעודדת מאד את כל חובבי הטכנולוגיה והטיסה. לדבריהם, מחקר השוק שלהם מבוסס על ההערכה שבשנים הראשונות "מוניות מעופפות" יאויישו על-ידי טייסים אנושיים ולמרות זאת יופעלו בשליטה מן הקרקע ובאמצעות מחשב, כלומר שהמפעילים יימצאו בהן רק כאמצעי למקרי חירום. בהדרגה, ככל שהטכנולוגיה תשתפר, יהיה אפשר לפנות את מקומו של המפעיל לנוסע, ובמקביל צפוי שוק המוניות המעופפות לגדול להיקף של "לפחות 100,000 כלי טייס עד לשנת 2050, ולבצע לפחות מיליארד (!) טיסות מסחריות כבר בשנת 2030".

הצורך במוניות מעופפות לא נובע מן הרצון לספק את הסקרנות הטכנולוגית שלנו אלא, לדברי בוש, "בגלל שמוניות מעופפות מציעות דרך חדשה להתגבר על פקקי תנועה בערים הגדולות, תוך שימוש במרחב האווירי. זאת חלופה נוספת להגיע מנקודה A ל- B בדרך מהירה. בהשוואה לאמצעי התחבורה המוכרים כיום – למוניות מעופפות יש יתרון של חסכון בזמן בכל נסיעה למרחק של 10 ק"מ או יותר, כאשר הטווח המרבי הוא עד 300 ק"מ. מחירה של כל מונית מעופפת כזאת, להערכת הגרמנים, צפוי להיות סביב החצי מיליארד אירו (כ-560,000 דולר, בהתאם לאופי הכלי עצמו ולתפוסת הנוסעים שהוא יישא), לכן סביר שכלים כאלה יירכשו ויופעלו בידי חברות מסחריות ולא בידי לקוחות פרטייים, ויחד עם זאת עדיין מדובר במחיר נמוך משמעותית ממחיריהם של מסוקים בגודל דומה.

 

 

בחברת הייעוץ מורגן סטנלי מעריכים ששוק המוניות המעופפות יגלגל עד לשנת 2040 כ-1.5 מיליארד דולר, ויפרח בעיקר בערים בינוניות וגדולות בארצות הברית, מערב אירופה ודרום מזרח אסיה.
"באמצעות הפתרון שלנו אנחנו שואפים להפוך את התעופה האזרחית באמצעות מוניות מעופפות לזולה עבור מגוון רחב של ספקים", אומר מרקוס פרנטיס (Parentis), ראש צוות הטכנולוגיה של בוש, שאחראי על יחידות הבקרה התעופתיות.