שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

חזון הופך למציאות: האיחוד האירופי מגדיר את ההיפרלופ

הנחיות חדשות של האיחוד האירופאי יהוו מסגרת רגולטורית גם עבור פרויקט ה'היפרלופ' הקרוב ביותר לישראל, אשר מוקם באיחוד האמירויות הערביות

 

המערכת הרגולטורית של האיחוד האירופאי שוקדת בימים אלה על מסמך שקובע את דרישות הבטיחות ל"תחבורה במהירות מאד גבוהה" של מערכות "היפרלופ". מסמך זה יהווה בסיס להתקדמות של מספר חברות אשר מפתחות בימים אלה את הטכנולוגיה הרלבנטית, ועצם ההכנה שלו מוכיחה שבאיחוד האירופאי הפנימו את הפוטנציאל האדיר של מערכות כאלה ושהם נרתמים כדי להפוך את ההיפרלופ מחזון למציאות.

 

 

על-פי פרסומי מועצת האיחוד, הנציבות האירופאית תסדיר את כל דרישות התקינה והבטיחות של מערכת תחבורה במהירות גבוהה, וזה צעד נחוץ והכרחי בדרך אל האפשרות להסיע נוסעים על היבשה במהירויות קרובות למהירות הקול. כפי שפרסמנו כאן במספר הזדמנויות, "היפרלופ" היא מערכת צינורות שבתוכה שורר תת לחץ ("ואקום") קל אשר מקטין את התנגדות האוויר, ובתחתיתם מותקנות מסילות עם השראה מגנטית. בתוך המערכת הזאת יהיה אפשר להסיע "תרמילים" במהירויות שנחשבות פנטסטיות בתחבורה יבשתית – עד קרוב למהירות הקול, ובתוכם יהיו נוסעים ו/או מטענים. מערכת כזאת אמורה להיות מאד יעילה מבחינה אנרגטית ומאד שימושית עבור משתמשים ומפעילים, והיא יכולה להחליף מערכות רכבת כבדה, טיסות למרחקים קצרים וכמובן נסיעה במכוניות לכל טווח שבין כמה עשרות לכמה מאות קילומטרים.

הקונספט המקורי של היפרלופ הוצע בשנת 2012 על-ידי אלון מאסק, מייסד 'טסלה' ו'ספייס איקס', ו"נמסר" על-ידו לעולם בתקווה שיפותח בשיטת "קוד פתוח", באמצעות החלפת ידע בין חברות ומפתחים שונים. מאז ועד היום התגבשו מספר קבוצות שמתאמצות לפתח את הטכנולוגיה, ואחת הבולטות בהן היא HTT שמקימה קו היפרלופ באיחוד האמירויות, בין אבו-דאבי לדובאי. במקביל לפיתוח הטכנולוגיה נדרשים הרגולטורים במדינות השונות לקבוע סטנדרטים ודרישות חובה בתחומים שעליהם הם מופקדים, בעיקר במטרה להבטיח את שלום הנוסעים ושאר אזרחי המדינות. במילים אחרות, אף מדינה או רשות לא תאפשר להקים מערכת כלשהי בשטחה ללא שתהיה תקינה הנדסית מוסדרת שמגדירה כיצד יש לבנות אותה.

יש ממשלות, כמו בישראל, שמתעלמות מן הפוטנציאל העצום של הפיתוח החדש ומעדיפות להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות בנות 200 שנים, למשל קו רכבת כבדה מתל אביב לירושלים (שהקמתו, כידוע, נתקלה עד היום בקשיים רבים), או רכבל להר מירון, אשר מבוסס על טכנולוגיה שהומצאה לראשונה בשנת 1744. מממשלה כזאת, למרות שהיא מושלת על אומת הי-טק שנערצת על-ידי אומות העולם, קשה לצפות שהיא תשקיע בקביעת רגולציה לטכנולוגיה עתידית. לעומת זאת, הרגולטורים האירופיים שוקדים, כאמור, על מסמכים שבהם ייקבעו הנחיות כלליות לתכנון, תפעול והסמכה של הטכנולוגיה גם בשטחן וגם לצורך הקמת מערכות לנסיעה בין המדינות החברות.

לקריאה נוספת: ללמוד מהבריטים: מקדמים את ההיפרלופ במקום רכבות כבדות

 

 

אחד הפרויקטים שצריכים לגרום לנו לנוע בחוסר נוחות מתוכנן בימים אלה על-ידי חברת 'היפרלופ TT', והוא כולל שלושה קווי מטען במהירות גבוהה במסלול לאורך 60 ק"מ מנמל הים של המבורג, גרמניה. פרויקט זה מזכיר לנו את העובדה שממשלת ישראל הקימה נמל תעופה מחוץ לאילת ורק לאחר הקמתו ותחילת ההפעלה שלו "נזכרה" שלא תוכננה הסעת המונים משדה התעופה אל עיר הנופש. כעת, לאחר שהאסימון נפל, מתוכננת ההקמה המאד יקרה של רכבת בטכנולוגיה עתיקה.
אנדרס דה ליאון, מנהל התפעול הראשי של HyperloopTT, צוטט באחת הכתבות שמסקרות את פעילות החברה כשאמר: "אנחנו עובדים עם ממשלות ברחבי העולם כדי ליצור את המסגרת המשפטית הנדרשת. מרגש אותי לראות כיצד המאמצים האלה נושאים פירות ואת ההתקדמות. ארצות הברית יצרה מועצה מיוחדת עבור מסחור ה'היפרלופ', וכעת נוקטת הנציבות האירופאית בצעד ראשון ליצירת תקנות לכלל התעשייה".

 

 

אפשר אולי להתנחם בעובדה שבאיחוד האמירויות, שלא נחשבת ל"אומת הי-טק" ובכל זאת בחרה להשקיע בטכנולוגיה עתידית, יהווה מסמך ההנחיה האירופאי חלק מן המסגרת הרגולטורית של ההיפרלופ, כלומר שגם לנו, בישראל, יהיה ממי להעתיק.

לקריאה נוספת: היפרלופ: ניסוי ראשון בצרפת בתחילת אפריל

לפני כתשעה חודשים, בספטמבר האחרון, הייתה HTT לחברת ההיפרלופ הראשונה בעולם שמציעה מערכת מסחרית מבוטחת, וזאת בעקבות עבודה משותפת שבוצעה בינה לבין חברת הביטוח הגרמנית 'מינכן ריי', שהיא חברת ביטוחי המשנה הגדולה בעולם, ועם מכון התקנים הגרמני TUV SUD. במסגרת זאת נוצרו ההנחיות הרגולטוריות הראשונות והמסגרת המשפטית הראשונה בעולם למערכת היפרלופ. Hyperloop TT, בשיתוף TUV SUD, פועלות כעת כדי להפוך את המסמך שחובר על-ידן לתקן אירופאי מחייב מטעם "המינהל הכללי לניידות ותחבורה" באיחוד האירופאי בבבריסל. ההנחיות שנכתבו מפרטות יותר מ-125 דרישות ממערכת תחבורה כזאת.