שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

תאונות קורקינטים: הראש מסתובב, וזאת רק ההתחלה

כלי הרכב היעיל ביותר לתנועה בעיר הוא גם הפגיע ביותר, גם בגלל נהגים אחרים אבל גם בגלל המשתמשים. התוצאות באוסטין שבטקסס: 15% מהנפגעים חוו טראומה מוחית.

 

מדינת ישראל מתמודדת, או – נכון יותר לומר – לא מתמודדת, עם היתרונות והסכנות שגלומות בכלי רכב אישיים ממונעים מזה כ-15 שנים, וגם מבחינה זאת אנחנו מקדימים את כל העולם או לכל הפחות נמצאים בחזית. היתרונות, וגם החסרונות, של כלי תחבורה חדשים ש"נולדו" לתוך סביבה קיימת לא ייחודיים לישראל, אבל מה שכן ייחודי לנו זאת האדישות והעייפות של הפקידות בכל מה שקשור להסדרת התחום לרווחת הכלל.

 

 

לא צריך מחקרים וסקרים כדי להבין שאם בני אדם ישתמשו בכלי רכב ממונעים לתחבורה אישית בתוך מרכזי הערים הם לא יזדקקו לכלי רכב אחרים, גדולים יותר, ואפילו יפחיתו את העומס מן התחבורה הציבורית, ומכיוון שמדובר בכלים עם יחס משקל / ביצועים הרבה יותר טוב מכל כלי רכב אחר (בתנועה עירונית) הרי שגם היתרונות הסביבתיים ברורים מאליהם. מצד שני, כל עוד שהממשלה לא הסדירה תווך שבתוכו יכולים כלי רכב אישיים לנוע בלי להוות מטרד ובלי לפגוע בהולכי רגל, או להיפגע בעצמם מכלי רכב אחרים – מתקיים חיכוך קבוע שגורם לנפגעים בקרב המשתמשים בקורקינטים ובאופניים וגם בקרב הולכי רגל.

בשלב זה, כל עוד שהנושא לא מוגדר ומוסדר בישראל, כל שנותר לנו זה להביא כמה שיותר מידע מן העולם ולנסות ללמוד מה קורה ואילו פתרונוטת מתגבשים במקומות אחרים. כך, למשל, לפני מספר שבועות פורסם בארה"ב סקר ראשון מסוגו שנועד למפות את סיכוני הרכיבה על קורקינטים חשמליים להשכרה. הסקר נערך על ידי ארגוני בריאות שונים בארצות הברית, ובחן במשך שלושה חודשים את כל התאונות שהתרחשו עם קורקינטים בעיר אוסטין שבטקסס.

הממצא המעניין ביותר הוא שבשונה מן הנתונים שמוכרים לנו בישראל נראה שהרוכבים באוסטין נוהגים אחרת, או שהנהגים סביבם מתייחסים אליהם אחרת (סביר להניח שמדובר בשילוב של שני הדברים). חברות ההשכרה דיווחו על ביצוע 936,110 רכיבות במהלך אותם שלושה חודשים, ולכל אורך התקופה נרשמו 190 תאונות בלבד. מדובר בשיעור של 0.02% תאונות בסך הכל, וזה מעודד, אבל מה שהרבה פחות מעודד זה שמתוך כל הנפגעים שאיתם הצליחו החוקרים ליצור קשר – רק אחד חבש קסדה בעת התאונה.

התוצאות: על פי נתוני המחקר, 48% מן הנפגעים ספגו פגיעות ראש ו-15% ספגו טראומה מוחית; 70% מהנבדקים נפגעו בגפיים העליונות; 55% נפגעו בגפיים התחתונות; ו-18% נפגעו באזור החזה או הבטן. 35% מתוך 190 הנפגעים שברו עצם אחת או יותר בעת התאונה, ומצבם של 8% מהנפגעים היה קשה, והם נדרשו להישאר באשפוז לפרק זמן של יותר מ-48 שעות.

 

 

 

ומה לגבי הגורמים לתאונות? 29% מן הנפגעים בתאונות הודו ששתו אלכוהול ב-12 השעות שקדמו לתאונה. לטענת החוקרים – מהירות גבוהה תרמה לפחות ל-37% מן התאונות שתועדו, ולמרות החשש שקיים בציבור, הסקר לא מצא מספר גדול של תאונות שבהן היו מעורבים קורקינטים וגם כלי רכב ממונעים אחרים: רק 10% מן המקרים המתועדים נפגעו מכלי רכב ממונע כמו מכונית או טנדר. יחד עם זאת, 55% מהנפגעים חוו תאונה בעת נסיעה על הכביש, ו-33% נפגעו על המדרכה. 22% הנותרים נפגעו באזורים פיזיים אחרים כמו מגרשי חנייה.

אין שליטה

 

אחד הממצאים המעניינים שעולים מן הסקר הוא שלמרות שנדמה לנו שמדובר בצעצוע פשוט וקל לשליטה – בכל זאת נדרש מעט אימון וקצת מיומנות כדי לתפעל קורקינט ממונע. כשליש מן הנפגעים (!) נפגעו בפעם הראשונה שבה עלו על קורקינט ממונע, והסיכוי להיות מעורב בתאונה הולך ויורד ככל שמשתמשים צוברים עוד ניסיון. למשל, אין אמנם הבדל גדול בין שיעור המעורבות של מי שעלה על קורקינט בפעם הראשונה למי שנסע לפני התאונה שלו 9 פעמים או פחות (כ-30%), אבל רק לכ-20% מן הנשאלים שנפגעו היה כבר ניסיון קודם של בין 10-29 נסיעות, ושיעור המעורבות בתאונות של מי שרכבו קודם לכן יותר מ-30 פעמים צנח ל-15% בלבד. אגב, 38% מכלל הנפגעים הצהירו שהם בטוחים שיחזרו לרכב על קורקינט למרות הפגיעה שספגו.

 

 

״מידע זה יעזור לנו להתמודד עם התחום החדש של מיקרו-מוביליטי. אנחנו מבינים לחלוטין שקורקינטים ממונעים הם חלק אינטגרלי מהחבורה העתידית״, אמר לאתר Smart Cities Dive רוברט ספילר – ראש מחלקת התחבורה בעיריית אוסטין . ספילר התייחס לשיעור הנפגעים במהלך נסיעה ראשונה ואמר שקיימת, כך מסתבר, עקומת למידה צפויה. ״נסו להיזכר  בפעם הראשונה שעליתם על אופניים. ככל הנראה נפלתם, וזה מראה כי לא מדובר בנתון מיוחד לתחום הקורקינטים הממונעים״.