שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

ביל פורד ב'אקומושן': העולם משתנה דרמטית, ויש לנו הזדמנות להשפיע על חייהם של אנשים

הנין של הנרי פורד הגיע ל'אקומושן' כדי לומר לחברות סטארט אפ ישראליות: "אנחנו מחפשים אתכן ורוצים לשתף פעולה"

"אני חושב שאם סבא רבא שלי היה רואה מה מתרחש כעת בעולם הוא היה הראשון להכיר בכך שהעולם משתנה באופן דרמטי, והראשון להגיב לזה עם חידוש". כך אמר ביל פורד, הנין של "האיש ששם את אמריקה על גלגלים" במענה לשאלתה של דנה וייס, אשת חדשות ערוץ 12, אשר הנחתה שיחה איתו בפתיחת כנס 'אקומושן' השביעי. וייס הזכירה בשאלתה את העובדה שפורד הסבא-רבא מזוהה היסטורית עם הפיכת המכונית למוצר צריכה עממי, ועם המהפכה המוטורית של תחילת המאה הקודמת, בעוד שהנין שלו עוסק בימים אלה בטכנולוגיות שיוצרות שיבוש מהותי למודל ההיסטורי של תעשיית הרכב האדירה. רוב הטכנולוגיות האלה קשורות בדרך זו או אחרת בפתרונות לבעיות שגורמים כעת כמיליארד כלי הרכב שמתרוצצים על כבישי העולם.

 

ביל פורד, אשר מכהן כיו"ר יצרנית הרכב האמריקנית פורד, הוא אחד המנהלים הבכירים ביותר של תעשיית הרכב (ואם מתייחסים לשיוך המשפחתי אזי הוא הבכיר ביותר) אשר ביקר אי פעם בישראל. הביקור שלו כאן תוזמן לימי האירוע, ונועד בין השאר כדי לסקור כמה עשרות חברות וסטארטאפים ישראלים שבהם מושקעות חברת פורד כמו גם הקרן המשפחתית שלו עצמו, וגם אפשרויות השקעה נוספות. בהמשך לתשובה הקודמת הזכיר ביל פורד את אחד המשפטים שמיוחסים לסבא רבא שלו כדי להדגיש את אחד הנרטיבים המרכזיים שחשובים לו, לפיו תעשיית הרכב לא רק מכירה בכך שהיא נמצאת בתוך עידן של שינויים דרמטיים אלא גם חייבת להוביל אותם: "אם הייתי שואל את הלקוחות שלי במה הם מעוניינים" (לפני שפיתחתי את המכונית והצעתי להם אותה) "הם היו אומרים שהם רוצים סוס מהיר יותר".

ביל פורד אמנם מנסה להתרחק מן הייחוס המשפחתי ("אני לא מקדיש הרבה מחשבה למה שסבא רבא שלי היה אומר או עושה, כי זה במובנים מסוימים זה לא רלוונטי") – אבל משתמש בו כדי להדגיש את השינוי שעובר עלינו: "אנחנו חיים בתקופה מרתקת, אני חושב שזאת התקופה הכי מרגשת בקריירה שלי והלוואי שהייתי שוב בן 20… זה באמת מדהים. אני חושב על התעשייה שלנו אשר עבור רובנו לא השתנתה הרבה במאה השנים הראשונות שלה. אם סבא-רבא שלי היה נכנס למפעל של חברת פורד עד לפני חמש שנים הוא היה מזהה את החברה ואת מה שאנחנו עושים. כמובן שעברנו דרך ארוכה, היו לנו הרבה פיתוחים אבולוציוניים, אבל, בכנות, לא היו עד עכשיו הרבה מהפכות. כרגע הכל משתנה ואני חושב שזה פנטסטי. חברה שמקבלת את זה נכון ומשלבת את כל הטכנולוגיה הזאת עושה דבר נפלא כי זה משפר את חייהם של אנשים".

כפי שעולה מדבריו של פורד – השפעת השינוי הזה על תעשיית הרכב הוותיקה והמבוססת דוחף אותה, לראשונה מעולם, ללכת ולחפש באופן אקטיבי רעיונות ומפתחי רעיונות במקום להמתין שאלה "יחלחלו" אליה "בצינורות המקובלים". "כולנו בחדר הזה הולכים לשנות את העולם, ויש לנו הזדמנות אדירה להפוך את חייהם של אנשים לבטוחים יותר, מהנים יותר, לספק טיפול רפואי טוב יותר, ניידות טובה יותר, להעביר סחורות ומזון בקלות רבה יותר וכן הלאה. הצד השני של זה, מה שעלול לקרות אם ניתן לטכנולוגיה להוביל את זה ולא נזכור לשים את בני האדם ואת החברה במרכז – הוא שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו גורמים להפרעה ונזק לחברה, וזה דבר שאף אחד מאיתנו לא רוצה. הטכנולוגיה יכולה לאפשר הרבה דברים נפלאים אבל חובתנו להיות זהירים מאד ולפתח אותה לטובת כל אחד מן האנשים ולטובת החברה כולה… השאלה המרכזית שעלינו לשאול את עצמנו בשעה שאנחנו נכנסים לעולם החדש הזה, ואנחנו כל הזמן שואלים את עצמנו, היא אם זה משפר את חייהם של אנשים? האם זה עושה אותם טובים יותר, בטוחים יותר, מהנים יותר? האם אנחנו חוסכים לאנשים זמן? נותנים להם דברים שהם יעריכו? אם התשובה היא לא אז כל מה שאנחנו עושים זה להפריע – והחובה שלנו היא לחשוב על זה מחדש…

אסור לנו (תעשיית הרכב – ג.מ.) להתייחס לכל מה שקורה כאן (באקומושן) כאל שיבוש של המודל הקיים אלא דווקא לעודד את "המשבשים" ואת שיתוף הפעולה איתם. לנו יש כמובן מחלקות גדולות של מחקר ופיתוח עם יכולות עצומות עם מוחות גדולים שעובדים על פתרונות לכמה מהבעיות האלה. אנחנו יכולים לדבר על אוטונומיה, ועל מימד שלישי, שהוא, אתם יודעים, כלי טיס, ועוד ועוד, אבל הרבה מכל זה יבוא מאנשים כמו מי שנמצא כאן בחדר הזה. כל תאגיד שחושב שיש לו את כל התשובות הוא או מאד יהיר או מאד בור…
הבעיה הקשה, בעיקר עבור הרבה חברות צעירות, היא לדעת איך לשתף פעולה עם חברות גדולות מבלי ללכת לאיבוד בביורוקרטיה. גם אם יש לך טכנולוגיה מרגשת מאד קשה למצוא מישהו שיקשיב ואתה עלול להיות מאד מתוסכל מן העיכובים (בתוך המערכת ההירארכית – ג.מ.). זה משהו שאנחנו עובדים עליו ממש היום, ואני מניח שגם חברות רכב אחרות: איך אנחנו הופכים להרבה יותר קשובים לסטארט-אפים, איך אנחנו באמת יוצרים סוג של מערכת אקולוגית שאנחנו חלק ממנה אבל לא בהכרח המוקד שלה".

 

 

לגבי הטכנולוגיות שפורד מחפשת ובוחנת אומר ביל פורד ש"זה כמעט אינסופי". תחומי העניין והחדשנות שהחברה בוחנת כיום מתחילים בבטיחות וניווט ומגיעים עד לתוכן בתוך הרכב ("אם אתה לא נוהג, איך אתה רוצה להיות מבודר? האם אתה רוצה להתבדר? איך אתה רוצה את התאורה? האם אתה רוצה שהרכב יאסוף לך קפה בדרך?"). כל החדשנות הזאת – כך פורד – מתפתחת בו זמנית ולא ברצף. "אנחנו הולכים להימצא בהרבה ניסויים שונים ובדרך הזאת אנחנו נטעה הרבה מאד פעמים ובחלק מן המקרים גם נגלה שצדקנו. למעשה, אם נגלה שאנחנו לא טועים המשמעות היא שאנחנו לא נעים בקצב מספיק מהיר, אבל בסוף היום יש לעסק הזה כל כך הרבה אלמנטים שזה כמעט מזעזע, וזאת הסיבה שבגללה אף חברה לא יכולה להצליח בזה לבדה. זאת הסיבה שאנחנו צריכים את המערכת האקולוגית כי כל מה שאתם רואים כאן סביבכם ב"מהומה" הזאת הולך להשפיע על העתיד שלנו… אני תמיד האמנתי שאנחנו חייבים לדחוף את המעטפת שלנו כי העולם משתנה במהירות ולכל דור יש דרישות שונות. אם לא נצפה את הדרישות האלה, ונמשיך לפני "חוקי המשחק", כולנו נושלך לפח האשפה של ההיסטוריה, וזה לא מעניין אותי בכלל".

"שאלת מאה מיליון הדולר" שוייס שאלה את פורד היא מה לדעתו מיוחד בישראל וכיצד צריכים, לדעתו, להתנהל יזמים וחברות סטארט אפ מול תעשיית הרכב.

"מה שאני אוהב במיוחד בישראל זה היעדר היררכיה… אני אוהב את זה ואני חושב שזה באמת מצית חדשנות באופן ייחודי ביחס להרבה חברות אירופאיות ואמריקניות שנוטות להיות היררכיות יותר וכך – בלי לשים לב – חונקות את החדשנות. ה"מרכיב הסודי" להצלחה הוא התמדה. אתה חייב להמשיך לדפוק על דלתות כדי לגרום לזה לעבוד. למרות שכפי שאמרתי חברות כמו שלנו מנסות להיות פתוחות לסטארט-אפים – זה עדיין דורש התמדה אמיתית ואמונה אמיתית, אמונה מכל הלב במה שאתה עושה, ובעיקר בכך שמה שאתה עושה באמת הולך לעזור לשנות את העולם. אם אתה מאמין בזה, ואתה מתמיד, בסופו של דבר אתה הולך ליישם את הרעיונות שלך, ובעיניי זה הרבה יותר חשוב מאשר הרעיון עצמו.

אתה תמיד צריך לשאול את עצמך: מה אני? מה הרעיון שלי? מה התפישה שלי? האם הרעיון הזה יהפוך את חייהם של אנשים לטובים יותר, והאם זה הולך לשנות את העולם בצורה חיובית? אם אתה יכול לענות ב"כן" לכל השאלות האלה – אז מה שנותר לך זה פשוט להתמיד בזה.