שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

מחלום למציאות: ההיפרלופ שועט קדימה

ההיפרלופ תופס תאוצה גם במישור הטכנולוגי, עם הצגת "מסוט" חדש שפותר מגבלה קיימת של מערכת ההסעה החדשנית, וגם במישורים הרגולטוריים עם תמיכה של מועצת האיחוד האירופאי ושל בית הנבחרים האמריקני. ומה קורה ב"אומת הסטארט אפ?" אצלנו יש בחירות.

 

 

אפשר להבין את הספקנים: ממש כמו לפני המכונית הראשונה, המטוס הראשון, המחשב האישי או המצלמה הדיגיטלית, וגם עמוק אל תוך המהפכה התעשייתית ומהפכת האינטרנט – נטייה טבעית אצל בני אדם רבים היא לפקפק בחידושים פורצי דרך. ומה תגידו על קרונית קטנה שמתעופפת על גבי שדה מגנטי במהירות של 1,200 קמ"ש בתוך צינור אטום למחצה?

 

 

הרעיון של 'היפרלופ' – מערכת ההנעה היבשתית המהירה ביותר בעולם – נחת לראשונה בעולם בשנת 2012 כאשר אלון מאסק, היזם פורץ הדרך המשמעותי ביותר בתעשיית התחבורה במאה הנוכחית, מסר אותו בשיטת "הקוד הפתוח" כך שכל מי שיכול לעשות את זה ייקח אותו הלאה. אבל מכיוון שמדובר בטכנולוגיה חדשה לחלוטין, וחלק מן הרכיבים שלה חייבים להיות מומצאים מאפס – ממש כך – אפשר להבין את אותם אנשים שטענו שמדובר ברעיון שלא יכול לעבוד, או אפילו בהונאה.

ואף על פי כן ה'היפרלופ' נוע ינוע. בחודשים האחרונים נרשמו מספר התפתחויות חשובות ביותר סביב הטכנולוגיה הזאת משני צידי האוקיאנוס, ונראה שרבים מן המרכיבים העיקריים של המערכת, וגם של הרגולציה שדרושה לה, מתחילים "להסתדר במקום". החדשות האחרונות מגיעות מאירופה, שם הודיעה לאחרונה חברת Hardt Hyperloop ההולנדית שמערכת 'היפרלופ' אירופאית ראשונה נמצאת כעת צעד אחד קרוב יותר אל היעד שלה. אנשי הארט היפרלופ חנכו צינור היפרלופ אופרטיבי ראשון באירופה, באורך של 30 מטרים, ובמקביל הכריזו על פריצת דרך טכנולוגית חשובה. הם טוענים שהצליחו לפצח את אחד המכשולים הבעייתיים ביותר של מערכת כזאת – שהוא "מסוט", או "מתג" שמתעל את קרוניות ההיפרלופ מצינור אחד לאחר כדי לשנות את הנתיב שלהן. מסוט דומה לזה קיים בערך 200 שנים במסילות רכבת קונבנציונליות, אבל אין מה להשוות בין התפקוד שנדרש משני פסי פלדה שעליהם נעה רכבת במהירות של עשרות קמ"ש לבין צינור אטום למחצה שבתוכו נעה מסה של מתכת כמעט במהירות הקול, על-גבי שדה מגנטי.

 

 

מוקדם יותר השנה הכריזה שרת התחבורה האמריקנית איליין צ'או על הקמת "מועצת התחבורה הלא מסורתית והטכנולוגיה החדשנית", אשר כשמה כן היא – אמורה לכוון את פעולות הממשל האמריקני לקידום רעיונות טכנולוגיים חדשים בתחום התחבורה. באירופה, בינתיים, שוקדת המערכת הרגולטורית של האיחוד האירופאי על גיבוש דרישות הבטיחות ל"תחבורה במהירות מאד גבוהה" של מערכות "היפרלופ", ובהמשך החודש בהמשך החודש תתקיים בקליפורניה, במטה של 'ספייס איקס' של אלון מאסק, תחרות ההיפרלופ הרביעית שבה יציגו סטונדטים מכל העולם את דגמי המערכות שפיתחו עד כה.

נכון להיום כבר פועלות ברחבי העולם שש חברות שונות שמפתחות טכנולוגיית 'היפרלופ', ולמרות שכל אחת מהן נמצאת במצב אחר ועם שותפויות שונות – הרעיון הבסיסי של כולן כמעט זהה, ונגזר מן "הנייר הלבן" שפרסם מאסק לפני קרוב לשבע שנים: צינור בקוטר כזה או אחר שבתוכו נעים "תרמילים" בגדלים שונים להטסת מטענים או בני אדם.

פריצת דרך טכנולוגית

כאמור, אנשי הארט ההולנדים הציגו לפני כשבוע, בעיר דלפט, מערכת היפרלופ אירופאית מבצעית ראשונה, וכאשר הם מכריזים עליה כעל "מבצעית באופן מלא" הם לא מתכוונים שאפשר להסיע בזה נוסעים אלא שרכיבי המערכת פועלים ואפשר לקחת את הקונספט ולשכפל אותו למקטעים גדולים יותר. בשלב הבא מתכוונת החברה לבנות "צנרת" באורך של שלושה קילומטרים ולהרחיב את מערך הניסויים. לדברי אנשי הארט, המתג (מסוט) שלהם לא כולל רכיבים נעים אלא פטנט ש"מושך" את תרמיל ההיפרלופ במהירות גבוהה לצד אחד של המסילה/צינור תוך שהוא שומר על הקרונית בריחוף במרכזו. החלומות של אנשי החברה לא נעצרים, כמובן, בניסוי הבא שלהם אלא ביעד נכסף יותר של הנחת קוי היפרלופ לאורך יותר מעשרת אלפים קילומטרים של רשת פאן אירופאית שתחבר בין כל הערים הגדולות של העולם הישן.

השותפים הטכנולוגיים והאסטרטגיים של הארט הם שחקנים כבדי משקל בתעשייה העולמית: חטיבת הפלדה של קונצרן הענק ההודי 'טאטא', חברות הענק הגרמניות 'בוש' ו'קונטיננטל', חברת התשתיות והטכנולוגיה השוויצרית הענקית ABB, החברות ההולנדיות BAM ו-Goudsmit מגנטיקה ועוד.

ובינתיים באמריקה

פריצת דרך משמעותית נוספת התרחשה במקביל מצידו האחר של האוקיאנוס, כאשר בית הנבחרים של ארצות הברית אישר מימון לקידום קו היפרלופ פורץ דרך בשם "האגמים הגדולים", שמתוכנן להיבנות בין הערים שיקגו שבאילינוי לקליבלנד שבאוהיו, לאורך נתיב באורך של כ-1,200 ק"מ. התקציב שאושר, בסך 5 מיליון דולר בלבד, הוקצה ל"מועצת התחבורה הלא מסורתית והטכנולוגיה החדשנית" במטרה "לזהות פערי רגולציה ולצורך הפיתוח של פרוטוקול בטיחות והשפעות על הגנת הסביבה בפרוייקטים של היפרלופ".

גרייס גאלוץ', מנכ"לית סוכנות התיאום של צפון מזרח אוהיו (NOACA), אמרה את הדבר החשוב ביותר בהקשר של התקציב שאושר: "אני שמחה שבית הנבחרים הקציב מימון לפרויקט ההיפרלופ של האגמים הגדולים מפני שזה מראה שהקונגרס מכיר בתפקיד שה'היפרלופ' ישחק בעתיד מערכות התחבורה של האומה האמריקנית". NOACA שיתפה פעולה עם חברת ההיפרלופ HTT וביצעה יחד איתה מחקר היתכנות לקו האגמים הגדולים.

נכון להיום פעילות בעולם שש חברות שמתאמצות לפתח טכנולוגיית היפרלופ, עם שותפויות שונות ברחבי העולם. מי שנראית קרובה מכולם להפעלת קו כזה היא HTT שפועלת להקמת קו ראשון, באורך 150 ק"מ, בין אבו דאבי לדובאי. ה"דד ליין" המשמעותי הראשון של המיזם הזה יהיה באוקטובר בשנה הבאה, עם פתיחת תערוכת 'אקספו 2020' באיחוד האמירויות, ועד אז מתכוונת החברה לשלים מקטע ראשון באורך של כעשרה קילומטרים. אצלנו, במדינת ישראל, משקיעים כיום עשרות רבות של מיליארדי שקלים בהקמת מסילות רכבת בטכנולוגיה שקיימת בעולם כמאתיים שנים, במקום להתמקד בטכנולוגיות חדישות כמו הנעה מגנטית או היפרלופ.

 

קראו עוד: בזמן שנרדמנו: הערבים בונים את רכבת העתיד

קראו עוד: היפרלופ מציגה: שטוקהולם להלסינקי ב-28 דקות