שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

בקרוב: נסיעות של בני אדם ב'היפרלופ', וקו פעיל בהודו

חזון ההיפרלופ מעולם לא נראה קרוב יותר. מנכ"ל חברת 'היפרלופ 1', ג'יי וואלדר, מבטיח שנראה מערכת היפרלופ ראשונה מסיעה בני אדם "מוקדם יותר ממה שאתם חושבים"

 

אולי בגלל שהטכנולוגיה הזאת נראית משונה, אולי בגלל שהיא כל כך צעירה, ואולי בגלל שיש הרבה מידי בני אדם שפשוט אוהבים לזלזל במאמצים של אחרים – הרושם הוא שברשתות החברתיות עולה לפעמים מספר התגובות השליליות לטכנולוגיית ה'היפרלופ' על מספר התגובות החיוביות כלפיה. לא מעט מבקרים – רובם אנשים מן השורה או מתחתיה אבל חלקם גם מגיבים בעלי השכלה – משמיעים בשנתיים האחרונות ביקורת ארסית כנגד ה'היפרלופ', ויש אף מי שטוענים שמדובר בהונאה, או לכל הפחות ברעיון חסר תוחלת.

 

אנחנו, שמסקרים את ההתפתחויות בתחום הזה כמעט מיומו הראשון, חושבים אחרת לגמרי, ולא מפסיקים להתלהב מן הרעיון של צנרת באורך מאות קילומטרים שבתוכה מתעופפים תרמילים גדולים באמצעות הנעה מגנטית. נכון, הרעיון הזה עלול להישמע מורכב ומסובך, ולפעמים נדמה שכמעט בלתי סביר לפתח כל כך הרבה אלמנטים שונים שנדרשים לו בפרקי הזמן הקצרים שעליהם מתחייבים היזמים השונים. אבל בואו לא נשכח שרק לפני עשור כולנו חיינו עדיין בלי טלפונים חכמים. חוצמזה, לו היינו בוחרים אדם ממוצע בכל מקום בעולם רק לפני 150 שנים, ומראים לו מכונית כפי שאנחנו מכירים אותה היום, נראה שהיה קל מאד לשכנע אותו בפלישת חייזרים לכדור הארץ.

על רקע זה היה מעניין במיוחד לקרוא את הראיון שפרסם השבוע המגזין 'ערביאן ביזנס' עם מנכ"ל חברת 'וירג'ן היפרלופ 1', ג'י וואלדר, אשר מבטיח הבטחה מרגיעה: "נסיעות של בני אדם ב'היפרלופ' יבוצעו מוקדם מכפי שאתם חושבים". וואלדר מבטיח בראיון שלמרות מהירויות נסיעה/טיסה שמתקרבות ל-1,000 קמ"ש – נסיעה באחד ה"תרמילים" של 'היפרלופ' תהיה דומה לטיסה חלקה במטוס, ללא מערבולת וכיסי אוויר, וכולנו נוכל לשבת על המושב שלנו בנחת ולשתות את הקפה שלנו באופן רגוע. מה שהרבה יותר חשוב במערכת כזאת הוא נוחות השימוש בה: בשונה מטיסות, כאן לא נצטרך לטרוח להגיע לשדה תעופה ולבזבז שם זמן על ביטחון וצ'ק אין. גם המחיר של נסיעה ב'היפרלופ' יהיה הרבה יותר קרוב למחיר הנסיעה ברכבת מאשר במטוס, כאשר המודל העסקי של המפעילים מתייחס אל מערכת כזאת כאל תחבורה המונית שמיועדת להסיע מיליוני אנשים.

"שאלת מיליון הדולר" היא כמובן "מתי זה יקרה", ודווקא את התשובה שתסתום את הפה לכל המלעיזים וואלדר עדיין מסרב – או לא יכול – לתת, למרות שהוא אומר שברור לו שזאת השאלה שכולם שואלים. יחד עם זאת הוא מבטיח ש"זה לא מאד רחוק".

 

 

הראיון עם וואלדר נערך ימים ספורים לאחר שממשלת מדינת מחראשטרה בהודו הכריזה באופן רשמי על כך שהיא מקדמת יחד עם 'היפרלופ 1' פרויקט שמוגדר על ידה כ"פרויקט תשתית ציבורית". מדובר בקו שייבנה בין הערים מומבאי ל'פונה', דרך שאורכת כיום 3.5 שעות בנסיעה של רכב על כביש או ברכבת, ו'היפרלופ' יקצר אותו לפחות מ-35 דקות נסיעה בלבד. הודו היא אמנם לא המקום הראשון שבו הממשלה וגופים מוניציפליים מקדמים ותומכים בפרויקטים כאלה, ואסור גם לשכוח שפרויקט היפרלופ מדינתי ראשון מוקם כבר הלכה למעשה באיחוד האמירויות הערביות. יחד עם זאת, זאת הפעם הראשונה שממשלה מתייחסת ל'היפרלופ' כאל פרויקט הסעת המונים קלאסי, ולא רק כמקדם תדמית, והפעם הראשונה שבה מדינה מכריזה הכרזה כזאת על כל המשמעויות הכספיות שנגזרות ממנה.

וואלדר התייחס להכרזה בהודו ואמר שמדובר בצעד חשוב שמראה שהטכנולוגיה הזאת הופכת במהירות למציאות ברת קיימא: "[זה מציב את זה] במקביל לתשתית מסורתית כמו טיסות, מסילות ברזל, מכוניות וסירות. כל הדברים שהיו לנו במשך מאה השנים האחרונות. זה מגיע לנקודה שבה זה כבר כאן וזה עכשיו".

 

 

וואלדר ניהל בעברו את חברת הרכבות של הונג קונג ואת רשות התחבורה העירונית בניו יורק, והוא מבטיח שהחברה שהוא עומד בראשותה כעת, 'וירג'ין היפרלופ 1', מתכננת את המערכת בהודו "כך שתתמוך בתנועה צפויה של 200 מיליון נוסעים בשנה בין שתי הערים בשנת 2026, לעומת 75 מיליון כיום". חשוב להדגיש שנוסח האמירה הזאת קצת מעורפל, היות שלא ברור אם הוא מתכוון שכל תנועת הנוסעים תהיה רק בהיפרלופ או שזאת התחזית של הודו לתנועת הנוסעים באותה שנה, ו'היפרלופ' יהיה אחת מתוך מספר אמצעים שיתמכו בה…