שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

רשת הטעינה של סקוטלנד מעוררת את מהפכת הרכב החשמלי

מודעות ממשלתית גבוהה לאיכות האוויר ולהתחממות כדור הארץ מאיצה את הסקוטים לעשות את הדבר הנכון. קצב פרישת עמדות הטעינה לרכב חשמלי בסקוטלנד מהיר יותר מן התכנון הממשלתי

 

נורבגיה היא דוגמא מושלמת למהפכת הרכב החשמלי שמתרגשת כרגע על העולם, ומודל אידאלי לחיקוי עבור ממשלת ישראל: למרות שהנורבגים מפיקים כמויות חלומיות של נפט וגז טבעי, ועל אף ששיעור המיסוי על רכב בנורבגיה לא נופל מזה שמוטל עלינו בישראל – הממשלה הנורבגית פועלת למען בריאות האזרחים שלה, ולצמצום הנזק האקולוגי לכדור הארץ. ממשלת נורבגיה מובילה מזה למעלה מעשור את החלפת מנועי הבעירה הפנימית בשטחה למנועים חשמליים.

 

 

אבל נורבגיה לא לבד. גם אזרחי סקוטלנד – אשר בעיני רבים נתפשים כשם נרדף לחסכנים קיצוניים – זכו במנהיגים שלוקחים ברצינות את חובותיהם כלפי הציבור שלהם וכלפי הדורות הבאים. ממשלת סקוטלנד מאיצה את המעבר לרכב חשמלי באמצעות הסרה יסודית של מחסומים שמעכבים את המהפך הזה. כבר בשנת 2012, בדיוק בתקופה שבה קברניטי 'בטר פלייס' הישראלית היו צריכים להבין כבר שהם נוהגים לכיוון הלא נכון, קברניטי סקוטלנד הבינו שהמחסום המשמעותי ביותר מפני מעבר לרכב חשמלי הוא בעיית "הביצה והתרנגולת" שאופיינית לרוב הטכנולוגיות החדשות. בעלי רכב לא יעברו להשתמש ברכב חשמלי כל עוד שלא יהיו משוכנעים שקיימת תשתית טעינה שתתמוך בצרכים שלהם.

כדי לשבור את המעגל הקצתה ממשלת סקוטלנד את המשאבים הנחוצים להקמת רשת טעינה לרכב חשמלי, ושיפרה את התוכנית הזאת מידי שנה. בשבוע שעבר חגגו הסקוטים "אבן דרך" משמעותית מבחינתם, כאשר שר התחבורה הסקוטי הכריז על כך שבמדינה פועלות כבר 1,000 עמדות טעינה ציבוריות, מהן 250 עמדות טעינה מהירה. זאת, אגב, לעומת העדכון האחרון בתוכנית הממשלתית, בשנת 2018, לפיו אמורות היו לפעול כעת רק 150 עמדות מהירות.

אם לא די בכך – עד לסוף השנה צפויות להתווסף בסקוטלנד 300 עמדות טעינה מהירה נוספות, ולא מיותר להזכיר שסך היקף צי הרכב הסקוטי הוא 2.5 מיליון כלי רכב בלבד, לעומת כ-3.3 מיליון בישראל. נכון להיום, המרחק הממוצע בין כל עמדת טעינה ציבורית בסקוטלנד הוא 4.47 ק"מ, וזאת לעומת 6.06 ק"מ באנגליה, ולמען פרספקטיבה מתאימה ראוי להוסיף שאך לפני כחמש וחצי שנים כללה כל רשת הטעינה הציבורית בסקוטלנד רק 55 עמדות.

קחו את דנדי כדוגמא

אחת הערים הסקוטיות הבולטות בהקשר זה היא דנדי, אשר בעבר הייתה שם נרדף לעיר תעשייתית אפופת עשן פחם, ולאחר מכן בעשן של סולר ובנזין. העובדה שדנדי בנויה בתוך ובסמוך ללוע של הר געש רדום מעצימה את הבעיה – היות שהעשן נוטה להתרכז במרכז העיר ללא תנועה. שלושה מבין רחובות דנדי "מככבים" בינתיים בראש רשימת הרחובות עם זיהום האוויר הגבוה ביותר במדינה.

 

אלא שקברניטי דנדי קבעו יעד אסטרטגי: להפוך בתוך מספר שנים את העיר שלהם לנקייה ובעלת איכות האוויר הטובה ביותר ברחבי הממלכה המאוחדת. לצורך זה הוקצו משאבים להקמת רשת טעינה ציבורית ברחבי העיר, חלקה בבעלות של העירייה עצמה, ולהמרת צי הרכב העירוני לכלי רכב חשמליים. עובדי העירייה התגייסו לקידום הפרויקט, וכיום כבר פרושה ברחבי העיר רשת עמדות טעינה עירונית-ציבורית, והעיריה מפעילה 134 כלי רכב חשמליים – בהם משאיות לפינוי אשפה, מטאטאי רחוב, מכוניות סיור ומכוניות של בעלי תפקידים בעירייה.

עיריית דנדי השקיעה כסף ציבורי בהקמת ארבעה מרכזי טעינה מאנרגיה מתחדשת בבעלות העיריה. כעת כבר פועל מרכז ראשון כזה במרכז העיר, ובו 78 עמדות טעינה פעילות, והשני, שבו יותקנו 60 עמדות – מוקם בעיר בעצם ימים אלה. כאשר מסכמים יחד את מספר כל עמדות הטעינה הציבוריות בדנדי מסתבר שזאת העיר עם מספר העמדות הגדול ביותר מבין כל ערי בריטניה. במקביל, העירייה כבר פרסמה מכרז להמרת צי המיניבוסים שמשמש חלק מן התחבורה הציבורית לכלי רכב חשמליים, ועודדה את חברות המוניות ואת חברות המשלוחים שפועלות בעיר להחליף את כלי הרכב שלהם לחשמליים.

קשיי גמילה וחרדת טווח

למרות כל המאמצים, והפיתוח הראוי להערכה של רשת הטעינה הארצית, מסתבר שבסקוטלנד מה שעובד בשביל הממשלה והרשויות המקומיות עדיין לא מניע מהר מספיק את האזרחים עצמם. נתוני המכירות בבריטניה מצביעים על כך שרק 5.8% מכלי הרכב החשמליים שרשומים בבריטניה נמצאים בסקוטלנד, וזאת למרות שהסקוטים מהווים כ-8.5% מאוכלוסיית בריטניה.

אנשי 'התאחדות הרכב החשמלי בסקוטלנד' – ארגון של "מאמצים מוקדמים" שמשתמשים בעצמם במכוניות חשמליות, סבורים שהסיבה לכך היא שבעלי רכב שרגילים לנהוג במכוניות עם מנועי בעירה פנימית – בנזין ודיזל – התמקדו עד כה יותר מידי במשך זמן הטעינה הארוך של מכוניות חשמליות ביחס לתדלוק בדלק. לדעתם, מה שישנה כעת את המשוואה הוא ראשית לכל הזמינות הגבוהה יותר של עמדות טעינה, ובמקביל גם השיפור העצום שחל בתכולת החשמל בסוללות ואפשרויות הטעינה המהירה שלהן. לדבריהם, כיום נע טווח הנסיעה של כלי רכב חשמליים טהורים סביב 130 עד 240 ק"מ בין טעינות, ולכן לא קיימת בעיה אמיתית שמצדיקה "חרדת טווח".

על אף שבסקוטלנד מתגלגלים כיום רק מעט יותר מ-11,000 כלי רכב חשמליים טהורים, וכמה עשרות אלפי כלי רכב היברידים-נטענים, ההשפעה על משק הנפט במדינה כבר מתחילה להיות מורגשת. לפי דיווח בעיתונות הסקוטית, כשליש מכלל תחנות התדלוק בבעלות פרטית נסגרו או עומדות להיסגר. לפחות אחת מהן, בתוך העיר דנדי, הוסבה כבר למרכז טעינה לרכב חשמלי, עם כמה עשרות עמדות.

לפני כחודשיים הכריזה ממשלת סקוטלנד על השלב הבא בתוכנית התמיכה ברכב חשמלי, והקצתה לו כ-20.6 מיליון ליש"ט שיועברו עוד במהלך השנה הנוכחית לרשויות המקומיות. חמש הרשויות הגדולות במדינה חולקות תקציב של כ-12.1 מיליון ליש"ט להקמת 500 עמדות טעינה, ואילו 31 רשויות מקומיות קטנות חולקות ביניהן 8.5 מיליון ליש"ט להקמת 300 עמדות טעינה נוספות.