שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

כדי להציל את משתמשי התחבורה הזעירה נדרשות תשתיות

הגוף המקצועי החשוב ביותר בתחום התחבורה דורש לקדם שיפורי תשתיות, מערכות מניעת התנגשות וחובת שימוש בקסדות כדי לצמצם את הפגיעות הקטלניות ברוכבי אופניים וקורקינטים

 

אחת הדרכים החשובות לצמצום השימוש בכלי רכב ממונעים – גם במטרה לצמצם את עומסי התנועה וגם כדי לצמצם זיהום אוויר ואת הפגיעה באקלים כדור הארץ – היא הגדלה משמעותית של היקפי השימוש ב"תחבורה זעירה" (Micro Mobility), ובמילים פשוטות – אופניים, קורקינטים וסקייטבורדים – ממונעים או לא.

 

 

יש רק בעיה אחת, כואבת ואכזרית מאין כמותה: בהיעדר זכויות דרך ייחודיות לכלים האלה הם הפכו בשנים האחרונות למטרד עבור משתמשי דרך פגיעים מהם – למשל הולכי רגל ילדים וקשישים, ולקורבנות של משתמשי דרך מאסיביים מהם – אופנועים, מכוניות וכלי רכב מסחריים – אשר פוגעים בהם על בסיס יומי. ממשלת ישראל "פתרה" את הבעיה הראשונה בלי לטפל בה ברצינות על-ידי כך שחייבה את כל כלי הרכב למיניהם לרדת מן המדרכות אל הכבישים. זה אמנם צמצם את מספר הפגיעות בהולכי רגל, אבל הגדיל בבת אחת את מספר התאונות הקשות והקטלניות שבהן נפגעים רוכבים מכלי רכב על הכבישים. במקביל נעשה בישראל ניסיון לסלול שבילי אופניים כדי להפריד את תנועת כלי הרכב לניידות אישית, אבל נכון להיום המערכת הזאת רחוקה מאד מלהיות מושלמת.

הקונפליקט בין כלי רכב זעירים למשתמשי הדרך האחרים לא ייחודי לישראל, ומי שנדרש לכך לאחרונה היא המועצה הלאומית האמריקנית לבטיחות בתחבורה (NTSB) אשר פרסמה השבוע דוח חשוב מאין כמותו בנושא זה. בשורה תחתונה – אנשי NTBS אומרים שכדי להציל את רוכבי האופניים (ושאר הכלים הממונעים האישיים) חייבים לבצע שינויים הנדסיים בתשתיות הכבישים, לחייב מערכות הימנעות מהתנגשות, ולחייב שימוש בקסדות. לצורך פעולות אלה נדרש שיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים שנוגעים בדבר.

הפעם האחרונה שבה נדרשה NTBS לסוגיה הזאת הייתה לפני כמעט 50 שנים (!), בשנת 1972, ומאז השתנה עולם התחבורה ללא הכר. בשנים האחרונות, כתוצאה מן הזינוק בביקוש לתחבורה זעירה, חל זינוק מדאיג במספר התאונות, הנפגעים וההרוגים בכל העולם, ואין מי שלא סבור שנדרשת פעולה משמעותית ודחופה כדי להציל חיים. NTSB הקציב לפרויקט הזה צוות רחב של חוקרים מיומנים, ובתום יותר משנה של עבודה הם מצאו שהדרך היעילה ביותר להציל את המצב עוברת דרך שיפור של הנדסת הכבישים, שיפור הבולטות של רוכבי האופניים – באמצעות נראות וטכנולוגיה, וחיוב שימוש בקסדות.

עם הצגת הממצאים אמר רוברט סומוולט, יו"ר NTSB, ש"אם לא נשפר את תשתיות הכבישים לרוכבי אופניים אנחנו צפויים להרבה יותר תאונות עם הרבה רוכבים הרוגים, וכך גם אם לא נשפר את בולטות האופניים ונפעל להפחתת פגיעות הראש של רוכבים". חוקרי NTSB מצאו שכ-25% מכלל התאונות הקטלניות שבהן מעורבים רוכבי אופניים התרחשו בעת שנהג רכב ממונע עקף רוכב אופניים בנתיבי הכביש בין צמתים. למרות שתאונות שהתרחשו בתוך צמתים נפוצות יותר, תאונות על קטעי הכביש הישרים הן קטלניות יותר מכיוון שמהירויות הנסיעה של המכוניות גבוהות יותר. החוקרים מעריכים ששיפור תשתיות הכבישים באופן שיפריד בין תנועת הסוגים השונים של כלי הרכב, למשל באמצעות שבילי אופניים, תצמצם כמעט את כל התאונות מסוג זה, שהן – כאמור – הקטלניות ביותר.

כ-65% מכלל התאונות שבהן מעורבים רוכבי אופניים התרחשו בתוך צמתים, וכדי לצמצם את נקודת התורפה הזאת ממליצים חוקרי ה-NTBS להשתמש בשילוט ברור ובסימני צבע מתאימים כדי להדגיש את זכויות הדרך השונות, וכן במכשולים פיזיים במידת האפשר. אנשי ה-NTBS, אשר צפויים לפרסם את הדוח המלא שלהם בשבועות הקרובים, מציעים מספר שינויי תמרור ושילוט חשובים כדי לשלב טוב יותר את תנועת הכלים הקטנים – בעיקר ברחובות הערים ובצמתים. כך, למשל, כדי שרוכב אופניים יפנה בצומת פנייה של 90 מעלות, החוקרים מציעים לחלק את המהלך לשני שלבים, ולצורך זה להגדיר בכל צומת "שטח סטרילי" לרוכבי אופניים. הרוכב ימשיך, בנתיב הימני, עד לחלק המרוחק של הצומת שעליו יסומן מלבן מיוחד, יעמוד עליו עד שהרמזור יתחלף, ויפנה ממנו יחד עם התנועה שתקבל את "האור הירוק" הבא כאשר הוא נמצא כבר לפני התנועה ומימין.

 

 

גם ה'בולטות' של כלי הרכב הפגיעים זוהתה כגורם מפתח שיכול למנוע תאונות. החוקרים מצאו שקרוב ל-33% מן הנהגים שהיו מעורבים בתאונות קטלניות בעת עקיפה של רוכב אופניים לא ראו את האופניים לפני ההתנגשות. ה- NTSB מדגיש ששיפור הנראות של אופניים נדרש לא רק עבור עיניהם האנושיות של הנהגים, אלא גם עבור מערכות הימנעות מהתנגשות וטכנולוגיות של רכב מקושר (V2V) אשר יכולות לסייע בצמצום תאונות.

אנשי ה-NTSB פונים גם אל רוכבי האופניים ומבקשים מהם לסייע בצמצום הסכנה שאורבת להם, וזאת ראשית לכל על-ידי שימוש שגרתי בקסדה, הגברת הנראות שלהם באמצעות לבישת בגדים בצבעים בולטים, וציות לכל חוקי התנועה. החוקרים מדגישים שהאמצעי החשוב ביותר להגדלת סיכויי ההישרדות של רוכבים בעת תאונה הוא קסדה. לדבריהם, הנתונים מצביעים על כך שפחות ממחצית הרוכבים חובשים קסדות, וזאת למרות שפגיעות ראש הן הגורם המשמעותי ביותר למוות בתאונות אופניים, כמו גם לנכויות קשות. אמצעים נוספים שיכולים לסייע להגברת הבטיחות של רוכבי אופניים כוללים שימוש בפנסים אדפטיביים והגבלת המהירות בכבישים שבהם כלי רכב מנועיים חולקים את הכביש עם אופניים.