תפריט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

מדוע כל כך חשוב שנשים ייקחו חלק פעיל במהפכת התחבורה החכמה?

יוזמת WOMEN IN MOBILITY מבית 'אקומושן' שואפת לפרוץ עבור נשים את תקרות הזכוכית בתעשיית האוטו-טק הישראלית ולהעלות כמה שיותר מהן אל נתיב התחבורה החכמה. התחנה הבאה: כנס תחבורה חכמה ב-2 בדצמבר באוניברסיטת תל אביב.

 

חלקן היחסי של נשים בתעשיית הרכב המסורתית קטן משמעותית מחלקן בכח העבודה האמריקני, והמצב בישראל בוודאי לא שונה בהרבה (למעט העובדה שלנו אין "תעשייה אוטומוטיבית"…). מחקר שביצעה חברת הייעוץ 'דלוייט' מצא שרק 27% מן התפקידים בתעשיית הרכב האמריקנית מאוישים כיום על-ידי נשים, וזאת לעומת נתח יחסי הגיוני יותר של כ-47% בכח העבודה הכללי. נתון מפתיע, ומטריד יותר, שעלה באותו מחקר הוא שהמצב הזה לאו דווקא נמצא במגמת שיפור ביחס לשנים קודמות, ובחלק מן הפרמטרים הוא אפילו פחות טוב.

 

צילום: Mika Baumeister

ולמה זה צריך להפריע לנו? למשל מפני שכלי רכב משמשים את כלל האוכלוסייה במידה שווה, ודאי במדינות חופשיות, ומשמעות המעורבות הנמוכה של נשים בתהליכי אפיון ותכנון של כלי רכב מתבטאים לא אחת בתכנון ועיצוב מוצרים שלא מדגיש מספיק צרכים של נשים, כמו גם את מבנה הגוף השונה שלהן. אלא שתכנון כלי רכב הוא רק סימפטום בודד של בעיה הרבה יותר עמוקה, ויש בו כדי להציב תמרור אזהרה מפני תקלות חמורות שעלולות להיגרם לנשים עם כניסתנו לעידן התחבורה החכמה.

תעשיית הרכב, אשר התמקדה עד כה בייצור מוצרים, נמצאת כעת בתוך המהפכה הגדולה ביותר מאז המצאת הגלגל – גדולה אף יותר מעצם המצאת המכונית – כאשר יצרניות רכב ותיקות ואלפי חברות צעירות עוסקות כיום בשירותים ובניהול ביקוש והיצע של ניידות לא פחות מאשר בפיתוח וייצור מוצרים. במקביל, כלי התחבורה הופכים הרבה יותר מתוחכמים ומקושרים.
מהפכה כזאת דורשת פיתוח של תחומים טכנולוגיים רבים ומגוונים ובהם – לאו דווקא לפי סדר חשיבות – מידע (Data), בינה מלאכותית, חיישנים, מציאות רבודה, האינטרנט של הדברים, תקשורת נתונים, אפליקציות, הגנת סייבר, וידאו, הדמיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, חקיקה, תקינה ועוד.

 

צילום: Denys Nevozhai

כל מי שעיניו בראשו מבין שמהפכת התחבורה החכמה תעצב את החיים האנושיים בעשורים הבאים ותקבע הרגלי ניידות חדשים, ותסריט שבו נשים לא תהיינה שותפות בעיצוב העתיד הזה, ובאיפיון המוצרים והשירותים שבהם נשתמש בעתיד – הוא לכל הפחות מטריד. מצד שני – כל מהפכה יוצרת הזדמנויות חדשות, ומהפכת התחבורה החכמה פותחת בפני נשים הזדמנויות רבות ומרתקות.

המחקר של 'דלויט', שנערך בשיתוף מגזין הרכב אוטומוטיב ניוז, מצא שחברות וארגונים מתחום תעשיית הרכב אשר שילבו נשים בתפקידים ניהוליים הפגינו ביצועים עסקיים טובים יותר במגוון תחומים, והוא מייחס את זה לגיוון מחשבתי רחב יותר ולרמה גבוהה יותר של יצירתיות בתוך הארגונים. באותה נשימה נסקרו גם הסיבות לאחוז הנמוך של נשים בתפקידי ניהול, ואלה נעות בין "סביבה גברית באופן מסורתי", דרך "חוסר גמישות של מקומות העבודה" או "היעדר איזון בין עבודה ל"חיים", ועד ל"היעדר הזדמנויות בתפקידי ניהול בכירים".

אנשי מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל-אביב, אשר מתמקדים בעידוד המחקר הישראלי בתחום התחבורה החכמה, טרחו, הפיקו וארגנו מפגש ראשון מסוגו של סטודנטיות מכל מוסדות הלימוד האקדמאי בישראל במטרה לחשוף בפניהן את מסלולי הלימוד הרלבנטיים, את ההזדמנויות הרבות והמגוונות לתעסוקה בתחום, וגם את הנשים שכבר השתלבו בתפקידים בכירים ומובילים בתעשייה הזאת.
האירוע, אשר באופן טבעי מיועד לסטודנטיות נשים, יתקיים באוניברסיטת תל-אביב ב-2 בדצמבר, בין השעות 16:00 ל-18:30. הכניסה אליו חופשית וללא תשלום, אבל היא כרוכה ברישום מוקדם (מספר המקומות מוגבל) שאפשר לבצע כאן.

הרוח החיה מאחורי ארגון הכנס היא ד"ר עלית אופנהיים, מנהלת מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה, והיא גם תפתח אותו ותסביר למה הכוונה ב"תחבורה חכמה". אורלי דהאן, מנכ"לית אקומושן, תספר על קהילת היזמות הישראלית הייחודית הזאת, ואחריה יציגו שש נשים שישה מיזמים ישראלים מרתקים מעולם התחבורה החכמה: יעל דסקלו מחברת 'ויה', טלי מילר מחברת REE, אלה שלוסברג מחברת 'קוגנטה', הדר צייטלין מ'היילו', ענבל תורן מ'אייסייט', ואורית פרדקוף מחברת 'אניגמטוס'.

 

צילום: Daryan Shamkhali

אני, הח"מ, אנחה לאחר מכן פאנל לא פחות מעניין של נשים מובילות בתעשיית התחבורה החכמה: קרן פנן מחברת 'גט', אלכס קגנוב טלמור מחברת 'מובילאיי', ד"ר אוטה וינטר מן השלוחה הישראלית של ג'נרל מוטורס, ושירן מלמדובסקי סומך אשר מנהלת את מיזם טיפוח היזמויות Drive.

שתי ראשות מחלקה להנדסת תעשיה וניהול – הפרופסור מיכל צור מאוניברסיטת תל אביב והפרופסור טל אורון גלעד מאוניברסיטת בן גוריון ירצו אודות ההזדמנויות האקדמיות של סטודנטיות, וכדי "לתכל'ס" את כל הערב הזה ולהדגים את המגוון הרחב של אפשרויות תעסוקה יספרו נטע כדורי – מנהל קהילת אקומושן, יעל מלצקי – מנהלת האקוסיסטם של מיזם 'סיטיזון', הגר יעקבי – מנהלת תוכנית Woman2Woman וליאל אלגרבלי אשר ניהלה בעבר את פרויקט המכונית האוטונומית החשמלית בקבוצת 'פורמולה טכניון' – על שפע התפקידים והמשרות שקיימים כעת ואשר יתפתחו בעתיד.

 

צילום: Priscilla Du Preez

 

לא מיותר להזכיר שישראל, מדינה שמעולם לא התקיימה בה תעשיית רכב מפותחת במיוחד, נמצאת כיום בחזית מהפכת התחבורה החכמה, ומדורגת שלישית בעולם (!) ברמת החדשנות ובמספר הפיתוחים בתחום – כלומר בכמה סדרי גודל מעבר לכל מדינה אחרת ביחס שבין רמת החדשנות לבין מספר התושבים.

לכנס שייערך ב-2 בדצמבר נרשמו עד כה כמה מאות סטודנטיות, ולא מוגזם להעריך שכמה מהן יאיישו בעתיד משרות נחשקות בחברות שישנו את עתיד התחבורה בעולם. כאמור, המפגש יתקיים ביום שני, ה- 2.12.2019, בין השעות 16:00-18:30 באולם רוזנבלט, בניין תוכנה, אוניברסיטת ת"א

 

 

צילום: Sticker Mule