שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

האם סוללות 'מיליון וחצי קילומטר' ישנו את העולם?

שורת יצרניות הכריזו לאחרונה על פיתוח סוללות חשמליות שישרדו טעינות לאורך שימוש של מיליון מייל. מדובר ב"משנה משחק" אמיתי
AUDI

 

עקב אכילס של מכוניות חשמליות, מאז ומעולם, הוא תכולת האנרגיה בסוללות חשמליות, כמו גם המחיר שלהן לאורך השימוש. במהלך העשור האחרון הושגו הישגים אדירים בתחומי הכימיה של סוללות, והמחיר של יחידת אנרגיה מאוחסנת צנח לרמה של 10-20% ביחס לעבר.

 

 

עדיין, אחת מנקודות התורפה של סוללות חשמליות בכלי רכב היא העמידות שלהן לאורך זמן, כמו גם בטיחות השימוש בהן שהיא אחת הנגזרות של אותה בעיה. עד לפני שנים ספורות עמד רף החיים של סוללות לרכב חשמלי על אורך חיים שנע סביב ה-8-10 שנים, ובמהלכן התדרדר כושר אגירת האנרגיה שלהן בכ-30%. מספר מחזורי הטעינה של סוללות כאלה הספיק לכ-160,000-200,000 קילומטרים של נסיעה. כעת, לפחות בטסלה (אבל סביר שגם אצל יצרניות אחרות), ההערכה היא שהרף עומד על התדרדרות של כ-20% לאורך שימוש של כ-300,000 קילומטרים ועמידות משוערת של עד 20 שנים (!)

סוללה של רכב חשמלי טהור עדיין עולה כיום כמעט כמו כל שאר הרכב, אבל מה שמאזן מעט את המצב הוא ביקוש אדיר שקיים כיום בעולם לסוללות לצרכים אחרים, בעיקר לאחסנת אנרגיה ממקורות אנרגיה מתחדשת – למשל אנרגיית רוח או שמש. בתחום זה פועלות כיום בעולם מספר חברות ל"שימוש מחדש" בסוללות משומשות של רכב חשמלי, וזה גם מקזז מעט את החששות המוצדקים מפני פגיעה סביבתית שגורמת כריית חומרי גלם לייצור סוללות בפרט, ותעשיית הסוללות בכלל.

בשנים האחרונות אנחנו שמחים לשמוע, כמעט מידי חודש, על פריצות דרך טכנולוגיות בתחומי הכימיה של סוללות, חלקן אגב בידי חברות ישראליות. לאחרונה הולך ומתחזק המושג "סוללות "מיליון מייל", כלומר כאלה שיכולות לספק אנרגיה לכלי רכב לאורך כ-1.609 מיליון קילומטרים. לפני כחודשיים שמענו הכרזה כזאת מאת ג'נרל מוטורס, כאשר בכיר בחברה הכריז שהיא "כמעט שם", וכעבור שבועות ספורים ציטטו אנשי סוכנות הידיעות 'בלומברג' מקורות ביצרנית הסוללות הגדולה ביותר בעולם, CATL הסינית, שהם "כבר שם". הסינים מדברים אפילו על סוללה שתספיק לשני מיליון (!) קילומטרים, כלומר פי עשרה מן המקובל כעת. שמועות על סוללת "מיליון מייל" של טסלה מתרוצצות עוד מן השנה שעברה.
מבחינת תעשיית הרכב מדובר ב"צרות טובות". אפילו עמוק בתוך עידן הרכב האוטונומי, כאשר הניצול בפועל של מכוניות יהיה הרבה יותר טוב מן ה-5% שהן מנוצלות כיום, קשה עדיין לדמיין מכונית שנוסעת שני מיליון קילומטרים במהלך החיים שלה. זה לא בגלל שזה לא אפשרי, שהרי בעולם טסים מטוסים מסחריים וצבאיים בני עשרות שנים עם תחזוקה מתאימה, אלא מכיוון שזה כנראה לא הכרחי.

העניין הוא ש"סוללת מיליון וחצי קילומטרים" יכולה להיות "משנה משחק" עבור תעשיית הרכב החשמלי, ראשית לכל מכיוון שלראשונה ב-100 השנים האחרונות היא תשיג יתרון דרמטי על-פני מערכת הנעה קונבנציונאלית של בעירה פנימית. מנועי בנזין ודיזל שורדים בממוצע כ-200-250,000 קילומטרים לפני שהם נדרשים לאוברול או החלפה, וסוללה שיודעת לעשות פי ארבעה או שישה מזה יכולה לשרוד יותר מכלי רכב אחד, ופשוט לדלג בין אחד לאחר. חזון כזה, אגב, עוקף באופן אבסורדי את החזון של שי אגסי ו'בטר פלייס' ואף מגחך את רעיון החלפת הסוללות המקורי. במקום שמכונית תחליף סוללות, סוללת המיליון מייל מחליפה מכוניות…

תוכנית מימון

 

לפני כ-15 שנים, כאשר סוללה שיכולה הייתה לספק טווח נסיעה של 100 קילומטרים עלתה הרבה יותר מהמכונית שהשתמשה בה, נדרשה תוכנית מימון לסוללה כדי להצדיק את שימוש אוטומוטיבי. היום, על סף עידן סוללת מיליון המייל סביר להניח ששימוש אוטומוטיבי יהיה רק מחזור החיים הראשון של סוללה כזאת, ולאחר שהמכונית עצמה תישלח למחזור תתחיל הסוללה חיים חדשים בתחנת כח כלשהי או ב"חוות סוללות".

 

 

סוללת מיליון מייל – בהנחה שעלויות הייצור שלה יוסיפו לרדת ביחס למקובל היום – משנה את כל כלכלת הסוללות ואת עלויות ההפעלה של כלי רכב מסחריים. ראשונים לאמץ אותה יהיו דווקא מפעילים מסחריים שנרתעים כיום מטווחי נסיעה קצרים ומעלויות לאורך זמן, ואנחנו מדברים כמובן על כל ה"אוברים" למיניהם, על מפעילי ואנים למשלוחים ועל חברות שינוע ולוגיסטיקה שמפעילות רכב כבד. למעשה, אפילו שגם כלי רכב מימניים ייהנו מהן – סוללות כאלה משנות גם את המשוואה בין רכב חשמלי להנעה מימנית.
תחום שבוודאי ייצא נשכר ממהפכה כזאת הוא הכנת הסביבה. באופן טבעי, סוללה שמתפקדת לאורך פי 4 או 5 מסוללה אחרת חוסכת הרבה מאד נזק סביבתי בתהליך הייצור שלה, ומזנקת – מבחינה זאת – הרבה יותר גבוה מעל מנועי הבעירה שורפי דלקים. שימוש בסוללות במערכות אנרגיה מתחדשת מדגיש עוד יותר את היתרון הסביבתי.

שאלת מיליון המייל, במקרה הזה, היא אם אנחנו מקבלים את כל הטוב הזה כפי שהוא, או שיש כאן גם "אותיות קטנות". למשל, האם סוללת מיליון וחצי קילומטרים תהיה גם עמידה לאורך זמן וקצב ההתדרדרות שלה יהיה 10-20% או 40-50%? האם המחיר שלהן יוסיף לרדת כמו שבשנים האחרונות ירד מחירן של סוללות באופן כללי? מה ההשלכות על מהירות הטעינה? על התחממות? בטיחות? תכולת אנרגיה?

כל השאלות האלה בהחלט רלבנטיות, אבל נראה שאין צורך לאפשר להן להעכיר על השמחה: לסוללות עמידות, גם במקרה הגרוע ביותר, יש כאמור ביקוש אדיר ביישומים פחות תובעניים מאשר בכלי רכב, ומובטחת להן פרישה נעימה באינספור מערכות אנרגיה מסביב לעולם. מה שבטוח זה שסביב תעשיית השימוש בסוללות צפוי שתתפתח מערכת סחר שתדע להעריך את הערך השיורי של כל סוללה ואת עלויות השיקום, התחזוקה וההובלה שלהן.

טיגואן