שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

היפרלופ עושה היסטוריה עם נסיעה מאוישת ראשונה

חברת וירג'ין היפרלופ ביצעה את הניסוי המאויש הראשון במערכת התחבורה המרתקת ביותר שמפותחת כיום על פני האדמה
AUDI R8

 

חברת 'וירג'ין היפרלופ', אחת מבין מספר חברות שמפתחות כיום את מערכת התחבורה המהירה ביותר על פני האדמה, עשתה בסוף השבוע האחרון היסטוריה כאשר ביצעה את הניסוי המאויש הראשון בתולדות ה'היפרלופ'.

 

 

לאחר יותר מ-400 ניסויים לא מאוישים בשטח הניסוי של החברה במדבר נבאדה, כמה עשרות קילומטרים מלאס וגאס, נכנסו שני עובדי החברה – שרה לוצ'יאן, מנהלת חווית הלקוח, וג'וש גיגל – קצין הטכנולוגיה הראשי של החברה, אל תוך ה-XP-2, "הקפסולה" של וירג'ין היפרלופ שנחשפה זה לא מכבר. השניים חגרו את עצמם למושבים לבנים ומהודרים שמרופדים בעור סינטטי (כמובן), ורגעים לאחר מכן עשו היסטוריה בכל הקשור לתחבורה יבשתית, בדרך לעידן חדש של נסיעות אנושיות ב"תרמיל" של היפרלופ.

קפסולת XP-2, שמכונה גם 'פגאסוס', הוחדרה לתוך צינור באורך של כחצי קילומטר ובקוטר של כ-3.3 מטרים, משאבות ואקום שאבו את רוב האוויר מתוך הצינור, ועם שיגורה האיצו השניים למהירות מרבית של 172 קמ"ש בתוך 15 שניות. התוצאה היא אבן דרך חשובה מאד בפרט עבור וירג'ין היפרלופ, שנוסדה בשנת 2014, אבל גם עבור תעשיית ההיפרלופ באופן כללי, בתקופה שבה היא מנסה לשנות סדרי עולם ולבסס את עצמה כמערכת התחבורה היבשתית החדשה היחידה מזה יותר מ-100 שנים.

המטרה המשותפת של כל החברות שעוסקות בפיתוח הטכנולוגיה הזאת היא להקים תשתיות, ולתפעל כלי תחבורה יבשתיים שנעים במהירויות של עד כ-1,200 קמ"ש, מה שיאפשר, למשל, להגיע מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס תוך פחות משעה.

 

 

חזון ה'היפרלופ', שנהגה במקור על-ידי אילון מאסק ואנשיו, מבוסס על קפסולות שנעות באמצעות ריחוף מגנטי (maglev) בתוך צינור אטום עם התנגדות מועטה מאד של אוויר, וכך מהוות תחרות ראויה לתעופה אזרחית לטווחי נסיעה של עד כמה מאות קילומטרים. בשונה מרכבות, שמשנעות אלפי טונות של פלדה על-גבי מסילות באוויר הפתוח, "תרמילי" ההיפרלופ יהיו קלים וקטנים יחסית, ויזדקקו רק לשבריר מן האנרגיה שנדרשת כדי להניע רכבת נוסעים. זה, כמובן, יסייע לצמצום השימוש באנרגיה והפחתה של פליטת מזהמים. לא מיותר לציין, לצורך ההשוואה, שרכבת maglev המהירה ביותר בעולם הצליחה, בתנאי ניסוי, להגיע למהירות מרבית של 374 קמ"ש. המהירות המרבית של רכבת עילוי מגנטי מסחרית פעילה כיום, 'שנחאי מגלב' בסין, נעה סביב 300 קמ"ש.

לעומת זאת, המהירות המרבית התיאורטית של ההיפרלופ של וירג'ין היא 1,200 קמ"ש, הרבה יותר מהר מזו של קפסולת הניסוי המאויש, אם כי אנשי וירג'ין טוענים שבניסויים לא מאוישים הם הגיעו כבר למהירויות של 240 קמ"ש, כלומר שהם בדרך הנכונה.

צעדים ראשונים

שנה לפני הקמת החברה שהפכה להיות 'וירג'ין היפרלופ' פרסם אילון מאסק את "מסמך אלפא" שלו, שבו היה תיאור של "תרמילי אלומיניום אווירודינמיים" מלאים בנוסעים או במטען אשר משוגרים דרך צינור עם "כמעט ריק", ומגיעים למהירויות של עד 1,200 קמ"ש. צינורות כאלה יכולים להיות מונחים על תשתיות עמודים ומוצבים על הקרקע, או – כפי שמבצעת כיום "חברת הקידוח" של מאסק – בתוך מנהרות שייחפרו במיוחד עבורם וינצלו את התווך התת-קרקעי מתחת לערים ומקומות ישוב בנויים.

מאסק כינה בשעתו את שיטת התחבורה הזאת "אמצעי תחבורה חמישי", טען שהוא יכול לעזור לשנות את הדרך שבה אנו חיים, מתניידים, עובדים ומבלים, ולמרות שהוא עצמו טען שאין לו מספיק זמן לעסוק בפרויקט כזה הרעיון שהוא הניח על השולחן הצית את דמיונם של מהנדסים ומשקיעים ברחבי העולם. מאוחר יותר שב מאסק לתמונה במלוא הכח עם מיזם משלו.
וירג'ין היפרלופ נוסדה במקור כ-Hyperloop Technologies לפני ששינתה את שמה, שנתיים לאחר מכן, ל-Hyperloop One, ולאחר מכן ל-Virgin Hyperloop One – עם כניסתו לתמונה של היזם והמשקיע ריצ'רד ברנסון. ברנסון סייע עם כניסתו לגייס 50 מיליון דולר משני משקיעים קיימים, בשנה שעברה גייסה החברה 172 מיליון דולר נוספים, מתוכם 90 מיליון של חברת הנמל הממשלתית של איחוד האמירויות – DP World, שכבר השקיעה קודם לכן 25 מיליון דולר במיזם הזה. בסך הכל גייסה וירג'ין היפרלופ כ-400 מיליון דולר מאז הקמתה, והיא מעסיקה כיום 400 עובדים, רובם מהנדסים ואנשי פיתוח.

 

 

אגב, המעורבות של DP תאפשר לאיחוד האמירויות להיות אחת המדינת הראשונות בעולם שבהן יופעל קו היפרלופ מסחרי, והוא מתוכנן לחבר בין אבו-דאבי לדובאי. בנוסף, החברה מעורבת כעת בתכנון מסלולי היפרלופ נוספים בין פונה למומבאי בהודו, בין ג'דה לריאד בערב הסעודית, וכן מערכת שתחבר בין שיקגו לבין קולומבוס ופיטסבורג בארה"ב.

לקריאה נוספת: אילון מאסק לא סתם חופר: עתיד התחבורה מתחת לאדמה

הניסוי

על החוויות של שני הנסיינים האנושיים הראשונים, אשר נכנסו לקפסולה לבושים בבגדי יום יום אזרחיים עם סמל החברה על חולצותיהם, אנחנו למדים מציטוטים שלהם בהודעה לעיתונות, ולמרות שכוחות ה-G שפעלו עליהם גדולים פי שלושה מאלה להם אנחנו מורגלים בתעופה אזרחית – שרה לוצ'יאן (37), אומרת ש"זה היה הרבה יותר חלק ממה שציפיתי. אתה יכול להראות לאנשים את התרשים המושקע ביותר, אבל בסופו של יום מה שחשוב זה אם הם יהיו מוכנים להיכנס ולנסוע בזה. הנסיעה שלנו היא "תמונה ששווה אלף מילים", היא אמרה. "בעיניי, חווית הנוסעים קושרת את הכל יחד, ואיזו דרך טובה יותר לעצב את העתיד מאשר לחוות אותו ממקור ראשון"?

 

 

ג'וש גיגל (35) אמר: "זה לא הרגיש לי מאד שונה מלהאיץ במכונית ספורט. כאשר התחלנו בפרויקט הזה, לפני יותר משש שנים, המטרה שלנו הייתה פשוטה – לשנות את הדרך שבה אנשים מתניידים. היום ביצענו קפיצה ענקית קדימה אל עבר החלום האולטימטיבי ההוא, לא רק בשבילי, אלא עבור כל מי שעומד על כדור הארץ ומביט מלמעלה אל הירח".

אגב, ה'פגאסוס', תרמיל XP-2, תוכנן על-ידי חברת העיצוב של האדריכל הדני המפורסם ביארקה אינגלס, והוא מציג גרסה מוקטנת של התרמיל המסחרי שוירג'ין מתכננת לייצר בסופו של דבר, אשר יהיה מסוגל לשאת עד 23 נוסעים. התרמיל הסופי ישקול כ-2.5 טונות, ואורכו יהיה בין 15-18 מטרים.

 

 

בפני היפרלופ ניצבים עדיין לא מעט אתגרים טכנולוגיים, כלכליים ורגולטוריים – החל מן העובדה שהתפעול שלו, בעיקר בכל הקשור להפחתת לחצים, לא יהיה קל, דרך הצורך להאיץ לאט יחסית – ולהגיע למהירות המרבית רק כעבור כשלוש דקות כדי למנוע מן הנוסעים להרגיש לא טוב, וכלה בתכנון המסלולים שצריך להתחשב בצורך לבנות ישורות ארוכות ופניות כמה שפחות הדוקות, כמו גם בצורך לאבטח צינור על-קרקעי גדול מפני פגיעות ומפגעים טבעיים או מעשה ידי אדם.

גם עלויות ההקמה, נכון להיום, עדיין לא מספיק תחרותיות ונאמדות בכ-80-120 מיליון דולר לקילומטר, מה שאומר שכל פרויקט כזה הוא פרויקט של מיליארדי דולרים או אף עשרות מיליארדים.

 

לקריאה נוספת:

ללמוד מהערבים: מסלול הניסוי הגדול להיפרלופ יוקם בסעודיה

לא רק חיזבאללה: נחנכה מנהרת הניסוי של אלון מאסק