שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin

אובר כמשל: כיצד תשפיע פסיקת בית המשפט בבריטניה על "כלכלת החלטורה"?

חברות טכנולוגיה שמגייסות את כלכלת השיתוף כדי להיאבק בכלכלה הישנה קוראות בחרדה את פסק הדין הבריטי אשר מצמצם את היקף ה"התחזרות" הפוטנציאלית שלהן
AUDI

 

אובר, ויחד איתה כל חברות הטכנולוגיה שמנהלות "כלכלה שיתופית", ספגו בפברואר השנה מהלומה בבית המשפט העליון של הממלכה הבריטית, אשר קבע שלנהגי אובר מגיעות זכויות של עובדים. כמו במקרים רבים אחרים שבהם הטכנולוגיה מתפתחת מהר יותר מן החקיקה, בית המשפט נדרש להכריע בלקונה שפוליטיקאים נבהלו מלהסדיר, ושעדיין נותרה פרוצה במדינות רבות ובהן גם ישראל. בשונה מאשר בזירה הפוליטית או הציבורית, בבית המשפט נדרשה אובר להביע את עצמה לפי כללים משפטיים. בזירה שבה לסיסמאות, או לסגידה לטכנולוגיה, אין ערך – אובר הפסידה.

 

 

אובר, כמו Airbnb ועשרות מיזמי "כלכלה שיתופית" אחרים, "משחקת אותה" בתור חברת טכנולוגיה ש"בסך הכל" מתווכת בין היצע לביקוש. אין אמנם ספק שטכנולוגיה טובה, אשר מייעלת תהליכים ומצמצמת חיכוכים, יוצרת ערך בזכות הגברת היעילות ושיפור ההיצע או המחיר לכלל הציבור. אבל המודל העסקי של רוב חברות הכלכלה השיתופית לא מבוסס על הערך המוסף הזה, אלא על מרכיב אחר לחלוטין: "מרכיב הכאוס" אם תרצו.

בשוק הניידות יכולה אובר להציע למשתמש שלה תעריפים תחרותים היות שהיא מתנהלת בתחום אפור שמאפשר לה להתעלם ביודעין מרגולציות אשר מעמיסות עלויות ניכרות על המתחרים שפועלים בעולמות "הכלכלה הישנה". כך, למשל, נהגי אובר לא נדרשים להכשרה מפרכת ולתהליכי רישוי סיזיפיים של נהגי מוניות. אובר עצמה, שמסתתרת מאחורי חזות של "חברת טכנולוגיה", מתנהלת כאילו שהיא לא המעסיק של הנהגים ולכן היא גם לא חייבת לשלם להם הפרשות סוציאליות שכל מעסיק חייב לשלם לעובדים מתוקף חוק, למשל דמי מחלה, חופשה, וזכות לשכר מינימום.

במילים פשוטות – אובר יוצרת תחרות לא סימטרית והיא זאת שמסייעת לה לשבור את התחרות. אובר אפילו לא מגלגלת את כלל החיסכון הזה אל הנוסעים או אל הכנסה גבוהה במיוחד לנהגים אלא חותכת לעצמה, על חשבון כל הגורמים המעורבים, את הקופון השמן ביותר.  למשל, מכיוון שאובר לא משלמת מע"מ בבריטניה, הרי שהשוואה של תעריפי הנסיעות שלה לעלויות נסיעה במוניות, שכוללות מע"מ – לא הוגנת, וזאת רק דוגמא אחד שבה הרווח בא על חשבון המדינה.

 

 

מכל מקום, לאחר מספר סיבובים בערכאות נמוכות יותר בבריטניה, התגלגלה תביעתם של שני נהגי אובר לשעבר, ג'יימס פראר וייסין אסלאם, לפתחו של בית המשפט העליון. שני הנהגים דרשו מאובר את התנאים הסוציאליים שקבועים בחקיקה בבריטניה וחלים על כל עובד. הם יצאו למאבק שלהם כבר בשנת 2016 וניצחו את אובר בשלוש ערכאות, אבל החברה גררה אותם עד לעליון – ורק שם גילתה את גודל הטעות שעשתה. כעת, בעקבות פסיקת העליון, אובר לא תוכל להתייחס יותר אל עובדים כאל קבלני משנה ותיאלץ להכיר בהם כמי שמועסקים על-ידה בהעסקה ישירה – על כל הזכויות הסוציאליות שנובעות מכך, למשל שכר מינימום והפרשות פנסיוניות.

חברות טכנולוגיה טוענות להגנתן ש"כלכלת החלטורה" (Gig economy) אמנם לא כורכת אותן ביחסי עבודה עם העובדים, אבל מנגד גם העובדים לא חייבים להן שום דבר. אם לא טוב להם הם יכולים לעזוב אותן בכל רגע נתון. בנוסף, לטענתן, הן מספקות לאזרחים אפשרויות פרנסה שלא פתוחות בפניהן בדרך אחרת. אובר גם טוענת שהיא לא שולטת ברווחי הנהגים שלה, אבל זאת היתממות בהתחשב בעובדה שהחברה קובעת את תעריפי הנסיעה, את גובה האגרות, ואת כל תנאי החוזה שנהגיה נאלצים לעמוד בהם. במקביל, אובר יכולה "להעניש" נהגים ש"עושים צרות" מבחינתה ולהפסיק את עבודתם.

חוסר המחוייבות של אובר לנהגים בא לידי ביטוי קשה במיוחד בתקופת הקורונה, שבה ישנה פחות פעילות ככלית במשק ונוסעים רבים מעדיפים לנסוע במכוניות שלהם במקום בתחבורה שיתופית. נהגים שרכשו מכוניות כדי  להתפרנס מנהיגה בשירות אובר נאלצים לפרוע הלוואות גם כאשר אין להם הכנסות, וגם זה מדגיש את "מרכיב הכאוס" ואת התחרות הלא סימטרית בעסקים שרוכשים כלי רכב לצורך עבודה, וחלקם נהנים מתמיכה של מדינות שונות.

 

 

דובר מטעם אובר מסר שהחברה תכבד את פסיקת בית המשפט ושהיא איננה רלוונטית לחלק גדול מנהגיה, "מכיוון שאובר מקיימת דיאלוג עם הנהגים במטרה להעניק להם שליטה רבה יותר על הכנסותיהם, כמו גם זכויות סוציאליות שונות". ארגוני עובדים פחות התרשמו מהודעת הדובר וקראו לחברה להיכנס איתם למשא ומתן במטרה להגיע להבנה הדדית.

אין זאת הפעם הראשונה שאובר מתמודדת עם דרישות דומות של נהגיה, אבל זאת אחת הפעמים הבודדות שבהן היא הפסידה. במקרה דומה דחה בית משפט בקליפורניה, ארה"ב, תביעות של עובדים כנגד החברה.

התפתחות הטכנולוגיה – גם מכיוון האפליקציות וגם מכיוון מהירויות הגלישה – מבטיחה שהכלכלה השיתופית תוסיף לגדול ולהתפתח, וזה מחייב את קברניטי המדינה לקביעת כללים לתחרות הוגנת, ובעיקר באופן שלא מקפח את זכויות העובדים. לצורך זה נדרשת מעורבות ממשלתית ורגולציה מתאימה, וגם יצירתיות באופן השימוש בנתוני המשתמשים בתחבורה כך שיתקיים איזון בין צרכי הנהגים, הנוסעים ושאר תושבי העיר, למשל בכל הקשור לניהול תנועה.

טיגואן