האם חזון המכונית האוטונומית מתקרב או מתרחק? אובר מוכרת את חטיבת הנהיגה האוטונומית

האם עסקת המכירה של חטיבת הרכב האוטונומי של 'אובר' מעידה על אובדן אמון בצדקת הדרך, קשיים כלכליים של אובר, או רצון שמישהו אחר יעשה עבורה את העבודה הקשה?
AUDI Q4 SB E-TRON

 

אובר, אחד מפלאי תעשיית הניידות המודרנית, הודיעה אתמול על מכירת חטיבת הרכב האוטונומי שלה, Uber ATG, לחברת הסטרט-אפ Aurora Innovation באחת העסקאות המעניינות ביותר בתחום הנהיגה העצמונית בשנים האחרונות. על אף שעצם מכירת החטיבה לא מפתיע – עדיין מוקדם לומר אם היא מבשרת על התקדמות, או על נסיגה, של חזון המכונית האוטונומית.

 

 

את חברת ההסעות המשתפות 'אובר' אין צורך להציג, אבל לא מיותר להזכיר שחטיבת הטכנולוגיה ATG שלה, שאמונה על פיתוח טכנולוגיות לנהיגה אוטונומית, הוגדרה בשנת 2016 על-ידי טרוויס קלניק, המנכ"ל הקודם ואחד ממייסדי אובר,  כ"חטיבה בעלת משמעות קיומית לעתיד החברה". הסיבה לכך, שמסבירה אגב את המוטיבציה הכלכלית העיקרית מאחורי ההשקעות האדירות בטכנולוגיית רכב אוטונומי, היא שהעלות של נהג אנושי היא המרכיב היקר ביותר בתפעול של כלי רכב להסעת נוסעים או מטענים. החלפתו ברובוט, כך מעידים כל החישובים, תוזיל מאד את עלויות התפעול.

אובר, שגם ככה נסחרת בשווי שלא מייצג את הביצועים הכלכליים שלה אלא את אמונת המשקיעים בה בצדקת הדרך – השקיעה כבר מאות מיליוני דולרים בטכנולוגיית נהיגה עצמונית, ואף גייסה לחטיבה הזאת משקיעים כבדי משקל מתעשיית הרכב והלוגיסטיקה – את טויוטה, יצרנית הרכב השנייה בגודלה בעולם, ואת ענקית הלוגיסטיקה אמזון. חטיבת ATG שלה נחשבת לאחד השחקנים החשובים בתחום הנהיגה העצמונית.

אלא שהמנכ"ל הנוכחי של אובר, דרה קוסרשאהי, חייב להתמקד בעסקי הליבה של אובר ולקצץ את העלויות התפעוליות האדירות של החברה, אשר "שורפת" מאות מיליוני דולרים בכל רבעון וברבעון השלישי השנה רשמה הפסד נקי של 1.2 מיליארד דולר (!). לצורך זה הכריזה אובר מוקדם יותר השנה על פיטורי כ-14% מכח העבודה שלה, ולאחרונה מכרה את חטיבת המיקרו-מוביליטי שרכשה, ג'אמפ, לאחד השחקניות הגדולות בשוק הקורקינטים והאופניים – חברת ליים. בנוסף, אובר מכרה גם את חטיבת התעופה שלה לסטארט-אפ האמריקני ג'ובי אוויאיישן (Joby Aviation). בהקשר שלנו – גם חטיבת הרכב האוטונומי של אובר, ATG, "נמצאה על המדף" מזה זמן אך עד כה אובר לא מצאה לה קונה.

 

צל"ש או טר"ש?

בהינתן שטכנולוגיית נהיגה אוטונומית היא נדבך מרכזי לעתידה של אובר אפשר היה להסיק מניסיונות המכירה שלה אחת משלוש: או שאובר כולה נמצאת בצרות וחייבת לעשות מעשה, או שהיא איבדה אמונה בעתיד הרכב האוטונומי, או שהיא מעדיפה שמישהו אחר יעשה בשבילה את עבודת הפיתוח ובעתיד היא תקנה ממנו מוצרים או שירותים.

האמת, שעדיין לא ברורה לחלוטין, נמצאת ככל הנראה אי שם בשילוב כלשהו של שלוש האפשרויות, מפני שהעסקה שמסתמנת עם אורורה מאפשרת לה "ללכת עם ולהרגיש בלי". אובר, הלכה למעשה, ממזגת את חטיבת הרכב האוטונומי שלה עם אחת השחקניות הבולטות בחזית הזאת, כלומר שאנחנו מדברים על קונסולידציה יותר מאשר על מכירה פר-סה, והיא אפילו מוסיפה מכספה שלה כ-400 מיליון דולר לתוך אורורה. בתמורה יקבלו אובר ושותפותיה לחטיבה זאת – מרצדס וטויוטה – כ-26% מן המניות של אורורה, ואילו מנכ"ל אובר, דרה קוסרשאהי, יכהן כאחד מחברי מועצת המנהלים של אורורה.

אם הכל יבוצע כפי שפורסם צפויה עסקה זאת להיסגר כבר ברבעון הראשון של 2021, ועדיין לא ברור מה יהיה נתח האחזקה המדויק של טויוטה ושל אמזון בחברה המאוחדת. במחצית שנת 2019 השקיעו טויוטה ו'דנסו' 667 מיליון דולר בחטיבת Uber ATG, לפי ערך חברה של 7.5 מיליארד דולר.

מה שברור זה שכעת מתרכזת בתוך אורורה קבוצה משמעותית מאד של יצרניות רכב ותיקות ובעלות עניין, וזאת מכיוון שבנוסף לטויוטה (וליצרנית החלקים העצומה 'דנסו'), מושקעת כבר כיום באורורה יצרנית הרכב פיאט-קרייזלר, שעתידה להפוך ברבעון הקרוב ל'סטלנטיס': המיזוג שלה עם פיג'ו-סיטרואן-אופל.