כל מי שמתגורר בגוש דן ומחזיק במכונית מבין שהכל תקוע. נסו לצאת מהבית בערב כדי לשבת במסעדה או לחזות בהצגה ותגלו שאם לא תכננתם את נסיעתכם מספיק זמן מראש, ואם אין חניון סמוך ויקר במרחק הליכה סביר מן היעד שלכם – סביר מאד שחוויית הניידות לשם ובחזרה תהיה חלק לא נפרד, ולא נעים, מן האירוע. ועוד לא הזכרנו קנסות חניה, עומסי תנועה, נהגים בדך אשר תקועים בניידים שלהם, ומיליוני קורקינטים שתוקפים אותך מכל עבר. לא כיף לנהוג בעיר פקוקה.
אני גיליתי את ה'מיקרו-מוביליטי' – ניידות אישית ממונעת – עשרות שנים לפני שמישהו קרא לה בשם. לפתרון התחבורה החכמה שלי קוראים בעברית 'אופנוע', או 'קטנוע', לכן אפשר לומר שאני חי לי בתוך בועה ומעולם לא באמת סבלתי ממצוקת ניידות בעיר. אבל אתמול, כשלושה חודשים לאחר שחברת דן, במימון משרד התחבורה, החלה להפעיל את שירות הנסיעה המשותפת "באבל דן", החלטתי לצאת מן הבועה שלי כדי לנסות את הבועה האחרת. ניסיתי לראשונה בעצמי את השירות כדי לבחון אם הרעיון הזה – שעדיין מוגדר כניסוי – בשל מספיק, ואם הוא מומלץ לכולם, או שלא.
לטובת מי שעדיין לא נתקל במיזם 'באבל דן' נספר שמדובר בשיטה מעניינת במיוחד לתחבורה ציבורית "גמישה", מעין שילוב בין מונית "ספישל" לבין מיניבוס עירוני. באמצעות אפליקציה, שמבוססת על הטכנולוגיה של חברת 'ויה' הישראלית, המשתמשים מזמינים לעצמם נסיעה ומונחים על-ידי האפליקציה להגיע את תחנת אוטובוס שנמצאת במרחק של כמה מאות מטרים מהם. מן הצד השני מנחה המערכת של 'ויה' את אחד המיניבוסים שמפעילים את השירות להגיע לאותה תחנה ומחשבת עבורו את המסלול האופטימלי שלאורכו יוכל המיניבוס לאסוף כמה שיותר נוסעים ולהוריד אותם כמה שיותר קרוב ליעדים השונים של כל אחד ואחד מהם. בשונה מאוטובוס, המסלול לא קשיח ולא מחייב את הנוסע להחליף אוטובוסים בדרך מנקודה לנקודה, ובשונה ממונית הוא לא אופטימלי – כלומר שבדרך בין המוצא אל היעד עלול המשתמש לעבור דרך עקלקלה וארוכה יותר שנובעת מן היעדים של נוסעים אחרים. עלות השירות אמורה לשקף את מיקומו בהירארכיית התחבורה הציבורית, כלומר בין אוטובוס לבין מונית.
לא מיותר להדגיש שכמו לא מעט דברים אחרים בישראל – מדובר בעוף מוזר שכפוף לרגולציה מיושנת שנכתבה בעידן שבו התחבורה לא הייתה חכמה. מצד אחד, 'באבל' מבוסס על מערכת התפעול לתחבורה שיתופית שפיתחה חברת 'ויה', כלומר חברה פרטית. מצד שני הוא מופעל – בגלל הדרישות הרגולטוריות – על-ידי מפעילת תחבורה ציבורית שמעסיקה נהגים עם רישיון מתאים, כלומר שזה שוק סגור מפני תחרות חופשית. מצד שלישי, הניסוי ממומן בכסף ציבורי – כלומר שהוא לא צריך להוכיח היתכנות כלכלית, לפחות בשלב זה.
הבועה הראשונה שלי
השלב הראשון, שהסתבר גם כשלב הפשוט ביותר, הוא הורדת האפליקציה והוספת אמצעי תשלום. ייתכן שאנשים מבוגרים יידרשו למעט עזרה בשלב הזה, אבל בסך הכל מדובר בפעולה פשוטה ושגרתית שאורכת חמש דקות לכל היותר. מה שחסר כאן זאת אפשרות קלה לבחור במדריך הפעלה מאויר ופשוט שיסביר על השירות, וכן אפשרות קלה ליצירת קשר עם מוקד סיוע. לא סביר ולא הגיוני לצאת לדרך לניסוי שעולה למדינה מאות מיליוני שקלים, אשר מטרתו העיקרית היא להפחית בסופו של דבר את השימוש במכוניות "פרטיות", בלי להעמיד במרכז העניינים את המשתמשים – אותם אנשים שצריכים לבצע את שינוי ההתנהגות.
מיד לאחר פתיחת האפליקציה הקלדתי את מקום האיסוף – לא הרחק משדה התעופה דב ז"ל שבצפון תל-אביב, ואת יעד הנסיעה – מגדל שלום שבדרום-מערב העיר. גם זאת הייתה פעולה קלה מאד לביצוע, וקיבלתי שתי אפשרויות בחירה: איסוף מתחנת אוטובוס שממוקמת כ-750 מטרים מן המיקום שבו נמצאתי בתוך 8 דקות, או איסוף מאותה הנקודה בתוך כ-19 דקות. בחרתי בראשונה ויצאתי לכיוון התחנה, אליה הגעתי כשלוש דקות לפני מועד האיסוף. שלוש הדקות נמתחו אמנם על פני מעט יותר זמן, אבל במהלך ההמתנה התעמקתי קצת באפליקציה וגיליתי שהיא מספרת לי מי הנהג שעומד לאסוף אותי ומה הזיהוי המדויק של כלי הרכב (מספר סידורי ומספר רישוי). מהר מאד ראיתי את ה'ספרינטר' של 'באבל' בדרכו אלי, נופפתי לנהג ונבלעתי בתוך מיניבוס גדול, נקי, ממוזג, נעים, וריק לחלוטין.
מולי, מעל לשמשה הקדמית, ניצב מסך ועליו תיאור מסלול הנסיעה, השם שלי, ומשך הזמן אל נקודת האיסוף/פיזור הבאה.
הנהג עשה רושם חביב מאד, אבל באוזניו היו נעוצות אוזניות ובמשך כ-20 דקות ברצף הוא ניהל שיחות טלפון פרטיות, חלקן בעלות תוכן מיותר בלשון המעטה, והכל בתוך כדי נהיגה עם מיניבוס גדול בתוך עיר פקוקה. מעבר לעובדה שמדובר בעבירת תנועה חד משמעית, היא גם סיכנה בפועל את שלומם של משתמשי דרך פגיעים כמו הולכי רגל ורוכבי אופניים וקורקינטים. מצד שני, ליבי יצא אל אותו פועל שמבלה שעות רבות ומשעממות בנהיגה. מצד שלישי… הצד השלישי די ברור, ולכן אין מנוס ממניעת התופעה הזאת.
חוויית הנסיעה הייתה מעולה: למעט האיסוף וההורדה שדרשו ממני הליכה קצרה זכיתי בנסיעת "ספיישל" ברכב נקי וממוזג, לא נאלצתי לנהוג בעצמי בתוך תנועה עירונית עצבנית, ומכיוון שהייתי הנוסע היחיד קיבלתי גם את מסלול הנסיעה האופטימלי בדרך אל היעד שלי.
מה שלא מספיק ברור – בעיקר מכיוון שנקודת ההורדה יכולה להיות שונה בכל נסיעה אל אותם יעדים – זה הקשר בינה לבין נקודת היעד שמוזנת על-ידי המשתמש באפליקציה. למשל, נקודת ה"פריקה" שלי הייתה על רחוב אלנבי פינת רחוב אחד העם אבל באותה מידה יכולה הייתה להיות בפינת מונטיפיורי, או בכלל מן הצד המערבי של היעד שלי. התוצאה היא שנוסע עלול "להתברבר" לא מעט, ואת זה אפשר לפתור באמצעות ממשק מפה פשוט – אבל יותר משוכלל ושימושי מזה שקיים כרגע באפליקציה.
נסיעת ה'באבל' הראשונה שלי עלתה 15 שקלים, שזה קצת יותר יקר מאוטובוס אבל פחות יקר ממונית או מחניה בחניון, ולמשך שעה קלה היא הפכה אותי לשגריר הנלהב ביותר של השיטה הזאת: כל עוד שהמיניבוסים ריקים, ורק מעטים משתמשים ב'באבל' – צריך להיות טמבל מושלם כדי לצאת לנסיעות עירוניות עם מכונית "פרטית" אל אזור שיש בו מצוקת חניה, במקום להשתמש ב'באבל'.
הבועה מתפוצצת
בהנחה שעלות החניה בחניון סביב מגדל שלום הייתה עולה לי בין 30 ל-40 שקלים עדיין נותרו ב"קופתי" כ-15-25 שקלים לדרך חזרה. אם אצליח לעמוד בתקציב הזה, ולקבל חוויית שירות דומה לזאת שקיבלתי בדרך הלוך – אוכל לסכם את ההתנסות הראשונה שלי כמוצלחת ולהישאר "עם טעם של עוד". זאת המחשבה שחלפה במוחי כאשר הזמנתי את הנסיעה הבאה, כאשר נקודת המוצא היא מגדל שלום והיעד הוא שדה דב (ז"ל). היות שמגדל שלום מוקף במספר רחובות, כאן החלה הסתבכות קלה: האפליקציה של ויה / באבל הראתה את המקום שאליו נשלח גם המיניבוס, אבל אופן ההצגה לא מספיק אינטואיטיבי, היציאה שבה בחרתי ממתחם המגדל הייתה המרוחקת ביותר משם, ורק בזכות העובדה שהנהג היה מספיק אדיב כדי להתקשר אלי ולהודיע שהוא נמצא בנקודת האיסוף הצלחתי להבין היכן היא נמצאת. לא נורא. כאבי צמיחה. נסבל והגיוני.
הנהג היה אדיב, הרכב נקי וממוזג כמו הקודם, ובתוכו ישבו שני נוסעים נוספים שהמתינו לי בסבלנות כדקה וחצי בנקודת האיסוף. מסלול הנסיעה, כפי שיכולתי להבחין בו במסך המרכזי שמעל לשמשה הקדמית, הוליך לכיוון צפון מערב העיר, כלומר לכיוון שלי, עם עיקוף קטן ונסבל דרך מתחם 'בית הטקסטיל' – מרחק של כמה מאות מטרים של נסיעה ממגדל שלום.
זה המקום שבו הכל התחיל להשתבש.
כאשר הגענו לרחוב 'המרד', לנקודת הפריקה הבאה, הנהג שאל "מי זה גיל?", ומסתבר ש'באבל' החליטה שהנסיעה שלי הוזמנה לכאן ולא לשדה דב. הנהג התקשר למוקד כדי לדווח על הבעיה, אבל הקשר בינו לבין המוקד לא נגע בשום אופן אל המשתמש, כלומר אלי, כמי שצריך להגיע אל יעד כלשהו, אלא רק כאל מי שאפשר, או צריך, לזכות אותו בדמי הנסיעה השגויה.
הנהג המשיך בנסיעה לכיוון שאליו הוא אמור היה לנסוע, כלומר לכיוון שאליו גם אני רציתי לנסוע, אבל הוא התעקש שהוא לא יכול לקחת אותי איתו. לדבריו אני חייב לרדת בתחנת האוטובוס הבאה ולהזמין נסיעה חדשה. לא עזרו בקשותיי לדבר עם המוקד או להוסיף נסיעה חדשה תוך כדי תנועה: הוא נהג, רק בורג במערכת, ואילו ה"מערכת" אשר אמנם נמצאת בניסוי וצריכה להיות קשובה ולומדת – היא עדיין "רק מערכת".
אבל וחפוי ראש הושלכתי לצד הדרך בתחנת אוטובוס ברחוב הירקון, לא הרחק מפינת רחוב נחמיה, ונאלצתי להזמין נסיעה חדשה ב'באבל'. מכשיר ה-GPS בטלפון שלי, שמספק מיקום מספיק מדויק לאפליקציות אחרות, 'וויז' או 'גוגל מאפס' למשל, סיפק אמנם לאפליקציה של ויה מיקום מדויק שלי, אבל במפה של 'באבל' נראה היה כאילו שאני עומד בול בנקודת האיסוף המתוכננת. הבעיה היחידה, באותו רגע, הייתה שהאיסוף שלי תוכנן לעוד… 23 דקות.
26 דקות לאחר מכן התקשר אלי הנהג השלישי כדי לשאול אותי היכן אני נמצא. הסברתי לו, והוא מצידו אמר שהוא ממתין לי בנקודת האיסוף שכתובה אצלו, כלומר הירקון פינת חנניה, שנמצאת כ-300 מטרים דרומה למיקום שבו הייתי, ובכל מקרה על אותו ציר נסיעה מתוכנן. ביקשתי מן הנהג שיתחיל לנסוע לכיוון שלי אך הוא סרב. בין לבין חלפו אותי שני מיניבוסים אחרים של 'באבל', אבל אף אחד מהם כמובן לא עצר, כיוון שהם היו עסוקים בפניות קודמות.
למרות שאני תל-אביבי מלידה, על רחוב חנניה לא שמעתי מעולם ובכל זאת התחלתי לצעוד לכיוון המשוער שלו. המפה של 'באבל' לא עזרה לי לעשות סדר או להבין אם אני בכיוון, וגם העבודות שמבצעת העיריה בדרום רחוב הירקון וברחובות הסמוכים לא הועילו. שלט רחוב אין, וגם לא תחנת אוטובוס. ניסיתי למחוק את הנסיעה ולהזמין מחדש. פעם, פעמיים, שלוש. האפליקציה התעקשה על איסוף ברחוב חנניה ולא ויתרה. מצאתי את מה שכנראה הוא רחוב חנניה (כך מספרת לי המפה היום), אבל מיניבוס אין. חטפתי מיניבוס אחר של באבל: פשוט נכנסתי לתוכו כאשר נוסע אחר ירד ממנו בפינת רחוב קאופמן, הסברתי לנהג מה קורה, אבל הוא, באדישותו, הבהיר לי שכל הניסוי הזה מעניין לו את החלק שמעל למושב. היות שגם הוא היה שקוע בשיחת טלפון הוא לא הסכים לנתק אותה ולהתקשר למוקד, וגם אני לא יכולתי לעשות את זה כי אין מוקד שלקוחות יכולים להתקשר אליו.
הנהג השלישי הוריד אותי ברחוב קאופמן לכיוון דרום, ואני עברתי את הכביש וצעדתי צפונה, תוך כדי ניסיון להזמין נסיעה חדשה. לאחר שלושה ארבעה ניסיונות הצלחתי לשחרר מן האפליקציה את הקיבעון על רחוב חנניה ולמקד אותה ברחוב קאופמן, ליד בית הטקסטיל, אבל את ה'באבל' המובטח יכולתי לפגוש שם רק בעוד… 26 דקות. לקחתי מונית.
כ-20 דקות נסיעה לאחר מכן, ו-50 שקלים כולל טיפ, הגעתי אל היעד שלי, רגע לפני שאני מפספס את הפגישה הבאה. חוויית השימוש ב'באבל' פתאום נראית לי פחות מומלצת, אבל הי… לפחות אני יודע איפה זה רחוב חנניה…
הערות לתחקיר:
ציבור המשתמשים ברכב מתקשה לאמץ פתרונות חדשים או לזנוח הרגלים ישנים, ולפעמים נדמה שבני אדם מוכנים לסבול הרבה לפני שהם עושים מעשה ומשנים את ההתנהגות שלהם. כדי לגרום למהפכה לקרות, והיא חייבת לקרות אחרת כולנו נישאר תקועים בפקק אחד גדול, חייבים לעשות כל מאמץ כדי לעודד בעלי רכב להיגמל מן השימוש בו.
מבחינה זאת מגיעה הצדעה אמיתית למשרד התחבורה שמשקיע לא מעט כסף בניסוי, וראוי לגנות בכל פה את המלעיזים שאוטמים את מוחם מלהבין שבלי מאמץ ממשלתי משמעותי וממוקד כולנו נישאר תקועים בפקקים.
הרכיב החסר ביותר בשלב הניסוי הוא מוקד שירות לקוחות שמאויש על-ידי צוות משותף ל'דן' ול'ויה', כדי לפתור בעיות הסתגלות ולהפוך את האפליקציה לכמה שיותר מסבירת פנים, ידידותית ושימושית. לקוח מאוכזב מ'באבל' גורם לנזק גדול לאין שיעור מאשר מי שכלל לא יודע שהשירות הזה קיים.
האפליקציה חייבת לעקוב לא רק אחר המסע של כלי הרכב אלא יותר מכל אחר מסע הלקוחות, וממש כמו 'וויז' להתעדכן כל הזמן. יודעים היכן נמצא לקוח שהזמין נסיעה? סבבה. יודעים על מיניבוס שעומד לחלוף לידו בזמן הקרוב? סבבה. תמצאו את הדרך להעביר את הלקוח מנתיב מתוכנן אחד לנתיב אחר, יעיל ומהיר יותר מבחינתו, או שתמצאו את הדרך לקרב מיניבוס או מיניבוסים אל הלקוח. אין לכם אפשרות לפתח את הטכנולוגיה הזאת כרגע? סבבה, לפחות תפתחו מפה נורמלית שתאפשר ללקוח למצוא בקלות את נקודת האיסוף שלו!
הערה חשובה לא פחות היא למפעילה, חברת 'דן': כדי שניסוי כזה יצליח, ותהיה אפשרות לשנות הרגלי נסיעה (וצריך בשלב זה להניח שב'דן' רוצים שהניסוי יצליח למרות שהם מתוקצבים כרגע מכספי ממשלה) – אתם חייבים להעסיק נהגים שאינם אדישים ללקוחות, אלא כאלה שרוצים לסייע להצלחת הפרויקט. נכון, קיימת כעת מצוקת נהגים, אבל אתם מי שמפעילים אותם ואתם אחראים לכך שהם יבינו מה המשמעות של מה שהם עושים, וכמה חשוב שהניסוי הזה יצליח.
את תגובות חברות 'דן' ו'באבל' נוסיף כאן אם וכאשר יתקבלו כאלה.
צילומים: יח"צ / באבל
