ספין, חברת הבת המיקרו-ניידות ששייכת לפורד, פיתחה יחד עם חברת התוכנה Tortoise ועם יצרנית כלי הרכב האישיים Segway-Ninebot, קורקינט תלת-גלגלי חדש שפותר שתי בעיות קריטיות של תחום הניידות האישית: הבטיחות של הרוכבים וההפרעה המעצבנת של כלים זרוקים להולכי רגל ולתושבי הערים. "על הדרך" ספין פותרת לעצמה באותה הזדמנות את אחת הבעיות הדרמטיות ביותר במודל הכלכלי של מפעילות כלי מיקרו-מוביליטי שיתופיים.
הדגם התלת-גלגלי החדש נקרא 'ספין S-200', וכבר במבט ראשון קל להבחין בכך שיש לו צמד גלגלים מלפנים במקום גלגל בודד. יחד עם אותו מבט אפשר גם "לתפוס את הראש" ולשאול את עצמנו "איך לא חשבו על זה קודם?", כלומר – ודאי שחשבו, הרי כולנו מכירים כלים כאלה, אבל איך זה שאנחנו לא רואים יותר מהם? אחרי הכל, רכיבה על קורקינט ממונע היא אמנם עניין מאד אינטואיטיבי וקל, אלא שצמד הגלגלים הקטן של קורקינט מצוי מספק "אחיזת כביש" חזקה רק קצת יותר מן האחיזה של פוליטיקאי בהבטחה שלו, וזה (כמו גם הפוליטיקאים) גורם להמון תאונות כתוצאה מהחלקות ומכושר בלימה נמוך ביותר.
הוספת גלגל שלישי מלפנים מוסיפה כ-50% כושר אחיזת-כביש לכלי כזה, וזה משפר את כושר הבלימה ומצמצם את הנטייה להחלקה, מה גם של-S200 יש גלגלים גדולים במיוחד ביחס לקורקינטים המצויים. בנוסף, ולא פחות חשוב, הגלגל השלישי משפר מאד את היציבות, ואיתה את בטיחות ההפעלה והשימוש בקורקינט. לא פחות חשוב – בזכות הגלגל השלישי יכול כלי כזה לעמוד זקוף באופן יציב גם כאשר הוא לא בתנועה, כלומר שאין צורך להעמיד אותו על רגלית צד, ולכן לא תמצאו כלים כאלה זרוקים על הכביש או על מדרכות תוך שהם גורמים הפרעה לשאר משתמשי הדרך.
גלגל שלישי, שכולל גם בלם שלישי, ומערכת מאותתים קדמית ואחורית אינם השדרוגים היחידים של ספין S-200, וגם לא הדרמטיים ביותר: בזכות היציבות הטבעית שלו הוא לא צריך "להתייצב" או "להזדקף" אחרי השימוש בו, ואפשר להפוך אותו לכלי עם יכולות אוטונומיות. וזה בדיוק מה שעשו אנשי ספין ו-Tortoise: הם בנו לתוכו מערכת ניהוג אוטונומית נשלטת מרחוק שמשתמשת בטכנולוגיות ראייה ממוחשבת, למידת מכונה ורובוטיקה, וכוללת מערכת ניווט חזותית מתקדמת.
אנשי 'ספין', שיהיו הראשונים אבל בוודאי לא היחידים שיפעילו כלים כאלה, מכנים את הכלי שלהם "Spin Valet" והוא מאפשר להם להפעיל את צי הקורקינטים שלהם מרחוק ולהחנות אותם אוטונומית במקומות חניה שמיועדים לקורקינטים, תוך מזעור ההפרעה להולכי רגל ולמשתמשים במדרכות. במהלך הפעלה אוטונומית יכול הכלי להגיע למהירות מרבית של כחמישה קמ"ש. ל-S-200 יש, בין השאר, מצלמות מובנות מלפנים ומאחור, ואלה יכולות לשמש בעתיד גם למגוון יישומים נוספים – החל ממניעת גניבות וונדליזם, דרך מיפוי רחובות וכלה בפגיעה בפרטיות.
אגב – בראיה של מפעילת תחבורה שיתופית כמו 'ספין' – מניעת הטרדה לתושבי הערים היא לא הערך החשוב ביותר שלך כלי אוטונומי. מה שהרבה יותר חשוב מבחינתה היא האפשרות לצמצם את מרכיב העלות הדרמטי ביותר עבורה – שהוא אלפי העובדים שעסוקים בלוגיסטיקה האינסופית של העברת כלים ממקום למקום. רוב חברות המיקרומוביליטי בימינו פועלות במודל כלכלי הפסדי שבו מצד אחד הן נאלצות לגבות מחירים גבוהים מן המשתמשים ומצד שני להשתמש בשירותיהם של בני אדם שמניידים כלים כדי לטעון אותם, וכדי להעביר אותם ממקומות שבהם אין סיכוי שמישהו ישתמש בהם אל אזורי ביקוש. במקרה הטוב משתמשים אוספי הקורקינטים בכלי רכב חשמליים, אבל במקרים פחות טובים הם אוספים את הכלים עם כלי רכב מונעים במנועי בעירה פנימית או נוסעים באופן מאד מסוכן עם מספר קורקינטים על גבי קורקינט אחר.
כלים אוטונומיים יכולים להתגלגל בעצמם, במהירות נמוכה, ולהכניס את עצמם לתוך עמדות טעינה ייעודיות, והם יכולים גם לחלץ את עצמם ממקומות נידחים ולהגיע למקומות שבהם הם נחוצים. יתרה מכך: משתמשים גם יוכלו בעתיד להזמין כלים כאלה באמצעות אפליקציה – והם פשוט יתגלגלו אליהם.
שימוש ראשון בכלים האלה, במסגרת ניסוי, צפוי כבר באביב הקרוב במסגרת ניסוי בעיר בוייס במדינת איידהו שבארה"ב, שם יוצבו 300 כלים, ובהמשך השנה הם צפויים להיפרש בערים נוספות בצפון אמריקה ובאירופה. אגב, חברת התוכנה Tortoise נוסדה בשנת 2019 במאונטיין ויו, קליפורניה והיא מתמחה שתוכנות הפעלה מרחוק לכלי רכב חשמליים קלים כמו רובוטים למשלוח, קורקינטים לתחבורה שיתופית רובוטים לניקוי ועוד.
