מנהיגי בריטניה מבינים שעולם הרכב משתנה במהירות, ושבתוך שנים בודדות עומד הרכב החשמלי להשתלט על כבישינו. בהחלטה תקדימית, ראשונה מסוגה בעולם וצופה פני עתיד, החליטה ממשלת בריטניה לחייב בעתיד כל בית חדש שמוקם בממלכה המאוחדת לכלול תשתית לטעינת רכב חשמלי. כך משלימה הממשלה הבריטית מהלך מתוכנן ומסובסד היטב אשר החל לפני מספר שנים, ובזכותו מותקנות כיום ברחבי בריטניה כ-100,000 עמדות טעינה ביתיות. זאת, אגב, לעומת מאות בודדות של עמדות טעינה מכל הסוגים בכל רחבי ישראל.
לא מיותר להזכיר, כבר בתחילת הדברים, שבשונה מכל מדינה אחרת בעולם ממשלת ישראל החליטה כבר לפני כ-12 שנים שבכוונתה "להוביל את העולם בשחרור מנפט". הימים היו ימי האופוריה של "בטר פלייס" ומספר משרדי ממשלה בישראל התבחבשו זה עם זה בכתיבת תקנות ונהלים אשר חלקם לא הושלם עד עצם ימינו אלה. ובחזרה לבריטניה. הבריטים, כאמור, מתכוונים לשנות את תקנות התכנון והבניה שלהם כך שיחייבו כל יזם וכל מתכנן של מבני מגורים ומשרדים חדשים לכלול בהם תשתיות חשמל לטעינת רכב חשמלי. מבחינה הנדסית ולוגיסטית, וגם מבחינת עלויות, מדובר בפעולה זניחה לחלוטין – ודאי בתוך מכלול הדרישות והתקנים לבניית מבנים. מבחינת התוצאה, לעומת זאת, יש לתקנות כאלה אפקט אדיר שמביא לחיסכון ניכר בהשוואה להתקנת תשתיות בבניינים קיימים. נכון להיום מסבסדת ממשלת בריטניה כל עמדת טעינה ביתית בסכום של 500 ליש"ט, כלומר כ-2,200 ש"ח לעמדה.
התוכנית של ממשלת בריטניה, אשר תתחיל בשלב ראשון באנגליה ותורחב בעתיד לשאר חלקי הממלכה המאוחדת, לא מפרטת כיצד אמורים יזמים ומתכננים להתייחס למבנים שלצידם אין מקומות חניה כלל, אולם בשבוע שעבר הקצתה הממשלה הבריטית 50 מיליון דולר עבור מחקרים בנושאי נקודות טעינה אלחוטיות ונקודות טעינה ש"נשלפות" מתוך המדרכות.
בשונה מממשלת ישראל, אשר מסיבות מאד ברורות והגיוניות שמה לה למטרה להוכיח לעולם שאין צורך להיסחט על-ידי מדינות שמפיקות נפט, המוטיבציה של ממשלת בריטניה היא להציל את הציבור שלה מפני זיהום אוויר ולהציל את העולם מן השינו האקלימי שנוצר, בין השאר, בגלל גזי חממה. כמו ממשלת ישראל, גם ממשלת בריטניה החליטה על איסור מכירה של מכוניות שמונעות באמצעות מנועי בעירה פנימית. אלא שאצלנו מדובר בהחלטה הצהרתית בלבד, והיא לא מגובה בפתרונות שנדרשים כדי לממש אותה. הבריטים, לעומת זאת, בחרו להכיל את ההחלטה שלהם עשר שנים יותר מאוחר מאשר אצלנו (כלומר בשנת 2040), אבל בשונה מאיתנו הם גם גיבו את ההצהרה עם תוכנית מפורטת שנקראת אסטרטגיית "Road to Zero" – והם הקציבו לתוכנית הזאת 1.875 מיליארד דולר (!).
מעניין לציין שהרכיב הקריטי ביותר באסטרטגיה הבריטית – איסור המכירה של מנועי בעירה פנימית – מתוכנן להיכנס לתוקף רק בעוד 21 שנים, אבל את אחד היעדים של התוכנית אפשר להשיג, מבחינה טכנולוגית, כבר בימינו אלה. מכוניות שיימכרו בבריטניה משנת 2040 ואילך נדרשות להיות מסוגלות להגיע לטווח נסיעה מינימלי של 80 ק"מ בלבד בין טעינות.
פרויקט ממשלתי-לאומי בריטי חשוב אחר בוחן בימים אלה את האפשרות להפוך את כלל צי הרכב החשמלי בממלכה למעין "אוגר אנרגיה" לאומי עבור יצרניות של אנרגיה ממקורות מתחדשים. הרעיון נובע מכך שאנרגיה מתחדשת מופקת באופן לא רציף – למשל: טחנות רוח מייצרות חשמל רק כאשר יש רוח, ופאנלים סולריים מפיקים חשמל רק כאשר השמש זורחת. גם ליצרניות האנרגיה המסורתיות – למשל תחנות כח ששורפות גז, יש בעיה מובנית היות שהן חייבות להיבנות כך שיעמדו בדרישות שיא הביקוש, מה שהופך אותן לבלתי יעילות בשעות השפל. הרעיון שנחקר כעת הוא "לשטח" את הביקוש וההיצע של אנרגיה באמצעות אגירת חשמל בסוללות, כלומר בתוך צי הרכב החשמלי הבריטי, מה שאומר שזרימת האנרגיה תהיה דו-כיוונית. מן ה"גריד" (תשתית החשמל הלאומית) אל המכוניות בשעות השפל בתצרוכת ביתית ותעשייתית, ומן המכוניות ל"גריד" בשעות השיא.
בהודעה נפרדת של משרד התחבורה הבריטי נמסר אתמול (ב') על תקנה חדשה אשר מחייבת את כל מי שמתקין ומתפעל עמדות טעינה חשמליות ציבוריות לכלי רכב לספק חשמל לכל מי שמתחבר לעמדה – גם אם מדובר במשתמש מזדמן. זאת מבלי לחייב אף אחד להיות מנוי של בעל העמדה, או להתקשר איתו בהסכם כלשהו. מדובר, כאמור, בעמדות שמותקנות בשטחים ציבוריים או שטחים שמיועדים לכלל הציבור, למשל בקניונים בתחנות תדלוק.
שר התחבורה הבריטי, כריס גריילינג, צוטט בהודעה הממשלתית לעיתונות כאשר אמר: "המספר הרב של מכוניות חשמליות ו"ירוקות" על כבישי בריטניה מוכיח את התיאבון של הציבור למכוניות נקיות. טעינה ביתית מספקת את האפשרות הנוחה והזולה ביותר עבור צרכנים – אתה יכול פשוט לחבר את המכונית שלך לטעינת לילה ממש כפי שאתה טוען את הטלפון הנייד".
