בשלהי השנה שעברה, עוד לפני שמי מאיתנו ידע לומר 'קורונה' או מה זה COVID-19, חשפה סיאט קטנוע חשמלי ראשון בתולדותיה, אשר נועד לשמש כאחת החוליות של חטיבת שירותי הניידות החדשה שלה – SEAT MO.
קורונה, באופן טבעי, טרפה את הקלפים של כל מי שמנסה לקדם תחבורה שיתופית פשוט מפני שבתקופה כזאת אף אחד לא רוצה להיחשף למחלה. במידה רבה קורונה גם מעלה סימני שאלה גדולים אודות עצם הרעיון של תחבורה שיתופית. אחרי הכל, ביום שאחרי המגפה לא ישובו הרגלי השימוש של כולנו למה שהכרנו בעבר, ורובנו לא נרצה להיחשף למחלות של אחרים במרחב הציבורי.
מצד שני, קורונה לא פתרה את בעיות התחבורה אלא כנראה אף החריפה אותן: לא מעט אנשים נמנעים משימוש בתחבורה ציבורית ומעדיפים להשתמש במכוניות, בשעה שעיריית ברצלונה – אשר הגדירה חלקים גדולים של העיר כ"אזורי פליטה נמוכה" ואסרה שם נסיעה של כלי רכב מזהמים – לא נסוגה מפרויקט הניידות השיתופית שעליו הכריזה בשנה שעברה. סיאט, אחת הזוכות במכרז העירוני בברצלונה, השיקה בשבוע שעבר צי של 632 קטנועים חשמליים שמיועדים לתחבורה עירונית שיתופית, ובאותה הזדמנות חשפה את מודל השימוש בהם יחד עם טריק חדש ומעניין.
הקטנועים של סיאט שקולים – מבחינת ההספק ודרישות הרישוי שלהם – לקטנועי 125 סמ"ק ארבע פעימתיים, והם מונעים באמצעות מנוע חשמלי שמשולב בתוך הגלגל האחורי ומספק 9 קילוואט. האנרגיה אגורה בסוללה חשמלית עם קיבולת של 5.6 קילוואט שעה, שאותה אפשר לטעון בתחנות הטענה או בבית (הסוללה ניתנת לפירוק קל מהקטנוע), והכלי מתוכנן להגיע למהירות מרבית של 95 קמ"ש ולזנק ל-50 קמ"ש עירוניים תוך פחות מ-4 שניות.
ברמה השימושית מדובר בכלי נחמד מאד, לא רק מבחינת העיצוב אלא גם בכל הקשור להקפדה על פרטים, ויש לו שפע של נפח אחסון מתחת למושב, וסוללה וצריכת אנרגיה שאמורות להספיק, למשתמש פרטי, כך שיזדקק לטעינה אחת בלבד בשבוע. יש לקטנוע הזה שקעי USB לטעינת טלפון או מכשיר ניווט, ואפשר לבחור בין שלושה מצבי רכיבה: עירוני, ספורטיבי וחסכוני באנרגיה. אם לא די בכך, לקטנוע הזה יש אפילו הילוך אחורי, כך שלא צריך, חלילה, לדחוף אותו לאחור עם הרגליים, אפשר פשוט לבחור ב"רוורס".
שיתופיות, תחבורה וחיידקים
אבל מה לגבי ה"שיתופיות", ובעיקר בכלי שכדי לרכוב עליו צריך קסדה? מי יסכים לגעת בכלי שאי אפשר לדעת מי רכב עליו קודם?
אז הטריק המעניין ביותר בקטנוע החדש של סיאט נשמע כמו משהו מהפכני באמת, מסוג ההמצאות שתהפוכנה מהר מאד למחזה שכיח בכל כלי הרכב ולאו דווקא בסגמנט כזה או אחר. סיאט חושפת את מה שפותח, לדבריה, במסגרת פרויקט מחקר אירופי שנקרא CAMS, ואלה ראשי תבות של COVID Adapted Motosharing Services – שהוא חלק מיוזמת EIT האירופית לניידות עירונית. מטרת ה-EIT היא לפתח חידושים בתחום הניידות העירונית באיחוד האירופי, כדי לשפר את הניידות ולקדם חדשנות עסקית ועיצוב מחדש של שטחים ציבוריים עירוניים.
CAMS הובל על ידי סיאט, בית הספר לעיצוב והנדסה באוניברסיטה בברצלונה, וחברת Nano-Care אשר המציאה מוצר שנקרא Liquid Guard. הפתרון מיישם ציפוי ננו ייחודי על כל המשטחים הגלויים, ובאמצעותו הם דוחים, או אף מחסלים, 99,9% מכל הנגיפים, החיידקים והפטריות, ומבטיחים רמת היגיינה גבוהה למשתמשים.
בנוסף, סיאט מציידת את הקטנועים שלה לא רק בצמד קסדות – לרוכב ולנוסע, אלא גם בכובעים היגייניים שאפשר לחבוש על הראש מתחת לקסדה כדי להימנע משאריות לא רצויות, וכן מגבונים חד פעמיים לחיטוי.
הקטנועים עצמם מוצעים בשני אופנים: לצרכנים פרטיים וככלים שיתופיים. בשני המקרים אפשר להשתמש באפליקציה מיוחדת שפותחה על-ידי סיאט ועבורה, ובאמצעותה אפשר להגדיר לכלי תחום גיאוגרפי שאסור לו לחרוג ממנו, לעקוב אחר המיקום שלו, למצוא כלי קרוב ועוד.
במסגרת מיזם SEAT MO מוצעת תכנית מנוי "הכל כלול" שמאפשרת למשתמשים שימוש בלתי מוגבל בכלי לתקופה מוגדרת מראש, ודמי המנוי כוללים ביטוח רכב, תחזוקה, קסדה והחלפת סוללה שבועית. התוכנית לא דורשת התחייבות למשך מנוי, והיא עולה 75 אירו לשבוע, 200 אירו לחודש, או 150 אירו לחודש למי ששוכר את הקטנוע לרבעון. דמי המנוי לא מוגבלים לרוכב לבדו אלא מאפשרים גם לבן משפחה נוסף, קרוב מדרגה ראשונה, לחלוק את השימוש בכלי. במקביל, סיאט מציעה גם תוכנית מנויים לשימוש בשני דגמי קורקינטים, תמורת 15-25 אירו לשבוע או 40-65 אירו לחודש.
