ב-11 במרץ, שיא משבר קורונה בסין, השלימה חברת רכבי המשלוחים האוטונומיים Neolix מבייג'ינג, סין, גיוס של 29 מיליון דולר. במהלך ינואר פברואר, כאשר רוב הכבישים בערים שהיו נתונות בסגר היו פנויים, והכלים הקטנטנים והמשעשעים שלה התרוצצו ללא הפרעה, סגרה החברה הזמנות של 200 כלים מתוצרתה – בין השאר ללקוחות מפורסמים כמו עליבבא, וואווי, Meituan-Dianping ו- JD. לשם השוואה, בשמונת החודשים האחרונים של 2019 מכרה ניאוליקס רק 159 כלים.
המספרים אולי לא נשמעים עצומים במיוחד, אבל כאשר חושבים על הנישה הספציפית שניוליקס הסינית פועלת בתוכה כדאי להתחיל להתפעל מן התועלת העצומה שהביא לה האסון האנושי והכלכלי העולמי הזה. בכלל, נראה שתחום הרובוטיקה לא יכול היה לזכות לתפאורה מתאימה יותר מאשר מצב שבו בני אדם לא יכולים – או חוששים – להסתובב בחופשיות, והווירוסים שמאיימים על העולם אולי נרקחו על-ידי בני אדם (או על-ידי הטבע) אבל הם מן הסוג שלא מזיז למערכות אלקטרוניות.
"ראינו עלייה בקבלה ובדרישה (לכלי הרכב שלנו) גם מן הציבור הרחב וגם מממוסדות שלטוניים", אמרה טאליס ליו, מנהלת פיתוח עסקי בחברה, בראיון לעיתון סיני. "אין ספק שתקופת מגפה כזאת משנה את עמדות הציבור כלפי רכב אוטונומי בכלל, ובפרט כלפי רכב שמספק להם את מה שהם צריכים. מבחינתנו, עצם המראה של כלי רכב רובוטיים למשלוחים ברחובות בייג'ינג מהווה "חינוך שוק" גם בתחום הרכב האוטונומי וגם בתחום "ניידות כשירות". לאנשים קל יותר כעת לדמיין ולהבין איך זה ישפיע על חיי היום-יום שלהם גם במהלך המגפה וגם אחריה".
אפשר לומר שמשבר קורונה הוא סוג של "מתנה משמיים" עבור ניאוליקס, אשר הוקמה בסוף 2015 והשלימה בשנה שעברה את הקמתו של מפעל עם כושר ייצור של 10,000 יחידות בשנה. למשבר הזה היא הגיעה מוכנה, ובמהלכו הפעילה 50 כלי רכב אוטונומיים בעשר ערים מרכזיות בסין. הכלים זכו לפופולריות ציבורית כאשר נראו מספקים ציוד רפואי לצוותים שנלחמו בקו החזית, מזון לאזרחים בסגר, וכאשר ביצעו משימות חיטוי בשטחים ציבוריים.
תמיכה ממשלתית בחדשנות
ממשלות סין – המרכזית והמקומיות כאחת, מעניקות בשנים האחרונות תמיכה כלכלית וביורוקרטית לא מסויגת לתחום האוטונומיה בכלל ולרכבי משלוחים בפרט, אם כי גם הן חייבות לאזן בין התמיכה בחדשנות לבין אבטחת שלום הציבור מפני טכנולוגיה חדשה.
בשנת 2018 פעלו במסגרת מרכז החדשנות של בייג'ין לתחבורה חכמה (BICMI) שמונה חברות סטארטאפ שמפתחות תחבורה אוטונומית ברמה 4 ("נסיעה ללא נהג בכל או בחלק מן המצבים"), וכולן יחד ביצעו כ-153,600 קילומטרים של נהיגה אוטונומית. בסיכום השנה שעברה עלה מספר החברות בנישה הזאת ל-13, והמרחק האוטונומי המצטבר שכולן כיסו יחד זינק ל-1.04 מיליון קילומטרים. בין 13 החברות האלה בולטות חברות זרות כמו אאודי, מרצדס וטויוטה, וחברות מקומיות כמו באידו, ניו (NIO), "בייג'ינג אנרגיה חדשה", דידי, צ'ונגצ'ינג ג'ינקאנג, נאווינפו, ובייג'ינג סנקוואי.
ניאוליקס, כמו 12 החברות האחרות, מתמקדת בעיקר בלוגיסטיקה סביב שוק משלוחי מזון וקמעונאות, אבל גם בתחומי הרובוטיקה של ניידת וביטחון. כלי הרכב שלה, שנראים כמו ארגזים קטנים על גלגלים, מונעים כמובן על-ידי מערכת הנעה חשמלית שמביאה אותם למהירות מרבית של 50 קמ"ש ומסוגלים לכסות טווח של כ-100 ק"מ בין טעינות.
ניאוליקס לא מספקת רק את כלי הרכב עצמם, אלא גם את פלטפורמת ההפעלה והשליטה מרחוק בהם, וזאת מאפשרת לתכנן מראש את המשימות שלהם, לנטר את פעולתם – ובכלל זה לטפל מרחוק בתקלות, ואף להשבית אותם במקרה של תקלה.
המיליארדר הסיני ג'ק מא חזה לפני שלוש שנים שבשוק המקומי הסיני יבוצעו בתוך עשור מיליארד משלוחים ביום, ושמסחור של טכנולוגיית שליחויות אוטונומית יהווה כח מניע לקידום רכב אוטונומי בכלל, ובפרט כזה שנועד להסעת בני אדם. מעט יותר משנתיים לאחר מכן חזה דוח של חברת הייעוץ מקנזי שבתוך עשור בלבד יגיע שוק רכבי המשלוחים האוטונומיים העולמי להיקף של כ-500 מיליארד דולר בשנה, עם כ-8 מיליון יחידות רובוטיות שיתרוצצו על כבישי העולם.
לממשלת סין יש כמובן את כל הסיבות בעולם לתמוך בתעשייה המקומית שלה ולבסס הובלה בתחום האוטונומי שמתפתח במהירות. בשונה ממשלות אחרות, שלנו למשל, הסינים לא מסתפקים רק בגזירת קופון מן ההצלחות של חברות מקומיות אלא גם תומכים בהן בשלבי ההקמה. ממשלת סין מעניקה כרגע סובסידיות בשיעור של כ-60% ממחיר הרכב ללקוחות שרוכשים ומפעילים אותו, ואנשי ניוליקס מאמינים שזה יאפשר להם למכור כ-1,000 כלים במהלך 2020.
אמריקה נשארת מאחור
כעת, כאשר המגפה כמעט חוסלה (כך לפי מקורות רשמיים) בסין, אבל עדיין מתפשטת במהירות בארצות הברית וטרם הגיעה לשיאה – תשומת הלב מופנית באופן טבעי לכיוון של נורו האמריקנית אשר מייצרת כלים דומים להפליא. גם הרובוטים הניידים של נורו נראים כמו שילוב בין ארון מתים לבין מכונית קטנה, וגם הם יכולים להביא מזור באותן דרכים. אלה וגם אלה מצוידים במצלמות, חיישני לייזר וחיישני אולטרסאונד (בדגמים שמיועדים למהירויות נמוכות) או מכ"מים (בדגמים שמיועדים לכבישים ציבוריים ומהירויות גבוהות.
אפשר להניח שהרגישות האמריקנית לאחריות (Liability) והחקיקה המקומית לא תאפשר לרובוטים של נורו להתרוצץ ברחובות סן פרנסיסקו באותה עליזות שבה התגלגלו הקרוניות של ניוליקס בביג'ין. למרות זאת לא מן הנמנע שכבר בימים הקרובים ינחתו בתיבות המייל שלנו תמונות דומות שיופצו על-ידי החברה האמריקנית, מפני שהתפאורה האפוקליפטית של רחובות ריקים בערי צפון אמריקה יכולה להיות הזדמנות שלא תחזור (כך כולנו מקווים) ליחסי ציבור חיוביים עבור רובוטים עמלנים.
לכל מלחמה יש את הגיבורים שלה, וכמו שמלחמת המפרץ הראשונה העלתה לתודעה הציבורית את כלי הרכב שנקרא 'האמר', כך מעלה משבר קורונה לתודעה שלנו את רכבי המשלוח הרובוטיים. ההבדל הגדול הוא שהפעם לא מדובר רק במתקפת יחסי ציבור, אלא בשינוי בהרגלי השימוש. הרובוטים האלה לא רק נראים כשהם מתרוצצים ברחובות אלא יוצרים ערך ממשי לאנשים שלא יכולים לבוא במגע עם אנשים אחרים.
בהקשר הזה ראוי להזכיר מחקר מרתק שפרסמו בשנת 2015 שון לרקום, פרדיננד ראוך, וטים וילאמס – שלושה כלכלנים בריטים שמלמדים במוסדות בריטים שונים. שלושת החוקרים בחנו את הרגלי הניידות של תושבי לונדון בעקבות שביתת מפעילי הרכבת התחתית שארכה שלושה ימים בלבד, בין ה-4 ל-6 בפברואר 2014. הכלכלנים הבריטים מצאו שמשתמשים שנאלצו לגלות דרכי ניידות חלופיות במהלך השביתה היו בעלי סיכוי נמוך משמעותי לשוב ולהשתמש בדרך הקודמת שבה הם השתמשו ביחס לקבוצת הביקורת של מי שלא נפגעו מן השביתה. לדברי טים ויליאמס, מרצה באוניברסיטת אוקספורד ואחד החוקרים, "שיבושים יכולים לגרום לשינויי התנהגות קבועים כאשר מתקיימים שלושה תנאים. ראשית, כאשר המשבר מונע ממקבל החלטות (משתמש) להשיג את האופטימום באמצעות ההרגל הקבוע שלו, שנית, כאשר השיבוש לא משפיע רק על משתמש אחד אלא מסיט בו זמנית את הסטטוס קוו עבור כולם, ושלישית – כאשר קיימת אפשרות להתגבר על המחיר (חסמים) של תשלום העלויות שנדרשות כדי לבחור בדרך החדשה".
משבר קורונה העולמי הוא ללא ספק מסוג האירועים שישנו את העולם לנצח, וביותר מדרך אחת. מיליארדי אנשים, שליש מאוכלוסיית העולם, מבודדים כרגע בבתים שלהם, חלקם במשך חודשים. לכל מי שיש גישה לאינטרנט ולשירותים מקוונים יש הזדמנות – בין אם בחר בכך ובין אם נאלץ להגיע לכך – להשתמש בשירותי משלוח, ואין אף סיבה להאמין שמי שיתנסה בכך כעת יימנע מלעשות את זה בחלוף המשבר.
