גם בימים שבהם מצבה הפיננסי של טסלה לא נראה ורוד במיוחד, והוויכוח אודות סיכויי השרידות שלה מתלהט בין מי שבטוחים שכל מילה רעה אודות החברה היא פרי יוזמה קונספירטיבית שנובעת מאינטרסים של יצרניות הרכב הוותיקות, לבין מי שטוענים שמלכתחילה מדובר בבלון שנופח יתר על המידה – אי אפשר לקחת מאלון מאסק, מי שעומד בראשות החברה, את הגאונות האקצנטרית שלו. אחרי הכל, רק מי שחושב מאד מאד רחוק מן ה"קופסא", ומי שרעיונות פורצי דרך נולדים אצלו לארוחת בוקר, יכול היה להביא לעולם את מה שמאסק הביא עד עתה.
לכן, כמעט בכל הזדמנות שבה מאסק מתראיין או נואם יש לנו סיכוי בכלל לא רע לשמוע משהו חדש ומלהיב, ולא תמיד הוא חייב להישמע הגיוני או ישים ברגע הראשון ששומעים אותו, או להתקיים בגבולות הזמן והמרחב שמאסק נוקב בהם.
לפני מספר שבועות פרסמנו כאן ראיון שמאסק העניק ללקס פרידמן – יוטיובר וחוקר באוניברסיטת MIT – ובו אמר בין השאר שאפילו לפי התסריט הגרוע ביותר (בעיניו) טסלה נמצאת כעת במרחק של לא יותר משנתיים לפני שתייצר מכונית עם רמת אוטונומיה מלאה. לדבריו, "טסלה השיגה "גיים, סט, מאצ׳" (רפרנס לניצחון במשחק טניס – ל.כ.) בתחום האוטונומיה. יכול להיות שאני טועה, אבל נראה שטסלה נמצאת הרבה לפני שאר המתחרות בתחום״.
על בסיס ההצהרה ההיא, כך נראה, הוא שחרר לאחרונה הצהרה עוד יותר מרתקת מבחינה לוגית ומחשבתית, וזאת במסגרת כנס משקיעים שבו השתתף. מנכ״ל ומייסד טסלה הודיע שהחברה שלו נכנסת, בדרך מאד מעניינת, לתחרות ישירה בחברות הענק (מבחינת השווי הכלכלי שלהן) שמפעילות שירותי נסיעה משתפת, כמו 'אובר' ו'ליפט', והיתרון היחסי העצום שלה נובע מכך שהיא עצמה זאת שמייצרת את המכוניות האוטונומיות שבהן ייעשה שימוש. מה שמרתק במיוחד בהצהרה הזאת הוא מודל ההפעלה אשר משתמש ב"כלכלת השיתוף" עד לפירור האחרון שלה: במקום שחברות ענק יפעילו מוניות אוטונומיות – אלה יופעלו על-ידי אלפי הלקוחות של טסלה וטסלה תחתוך קופון על האופרציה כולה.
מסובך? לא בהכרח, וכך – לדברי מאסק, זה יעבוד: כל לקוח שירכוש מכונית אוטונומית מתוצרת טסלה יוכל, כמובן, להשתמש בה להנאתו ככל העולה על רוחו, אבל בשעות שבהן הוא לא עושה שימוש במכונית (בממוצע, מכוניות בימינו חונות בחניה כ-95% מן הזמן) הוא "ישלח אותה" לייצר עבורו הכנסה פאסיבית. באמצעות אפליקציה ש'טסלה' תפעיל, בדומה לאלה של 'אובר' ו'ליפט', לקוח יוכל להזמין לעצמו נסיעה ולהיאסף על-ידי מכונית אוטונומית. התקבול שייגבה מן הלקוח יחולק בין בעל הרכב לבין מפעילת האפליקציה, הלא היא טסלה.
לדברי מאסק, מכוניות אוטונומיות מתוצרת טסלה אשר יפעלו בזמנים שבהם הבעלים שלהן לא משתמש בהן יוכלו לייצר להם הכנסה בהיקף שמוערך על ידו בכ-30 אלף דולר בשנה, וזה אחרי הוצאות ואחרי ה"קופון" שטסלה תחתוך. לדבריו, אורך החיים של מכוניות כזאת יהיה 11 שנים שבמהלכן הן יוכלו לנסוע כ-1.6 מיליון קילומטרים. ״מנקודת מבט פיננסית", אמר מאסק, "זה משוגע לחלוטין לרכוש משהו שהוא לא טסלה. תוך שלוש שנים להחזיק מכונית לא אוטונומית יהיה כמו להחזיק סוס״.
כאשר בוחנים את הרעיון של מאסק אפשר למצוא בו הרבה מאד היגיון, אבל כבר על פניו גם נחשפת המורכבות שלו. ראשית לכל, היתרון של חברה שמפעילה צי רכב אוטונומי גדול הוא בדיוק זה: יתרון לגודל אשר מקנה לה נגישות זולה יותר לספקים ולשירותים. אם 'אובר', למשל, תפעיל עשרות אלפי מכוניות בבעלותה הרי שכל מכונית תעלה פחות וגם התפעול שלה יהיה פחות יקר. מצד שני, כדי ש'אובר' תפעיל עשרות אלפי מכניות היא צריכה, לצורך העניין, עשרות אלפי משקיעים שיממנו את הרכישה שלהן, וזה בדיוק המודל שמאסק מדבר עליו, רק מכיוון הפוך (במקום לקנות מניות משקיעים במכוניות). בנוסף, אין סיבה להאמין שתחזוקת מכוניות על-ידי ספקי משנה של אובר תהיה פחות יקרה מאשר על-ידי החברה שמייצרת בעצמה את המכוניות.
מצד אחר, בעתיד אוטונומי שבו טסלה לא לבד בשוק אין כל סיבה שגם יצרניות רכב מבוססות וגדולות יותר לא יאמצו בדיוק את אותו מודל, ובהינתן שהתשתיות שלהם מפותחות יותר ייתכן שיש להן יתרון יחסי על-פני טסלה הצעירה יחסית. כך או אחרת, הרעיון עצמו מדליק, ויותר מכל דבר אחר הוא פותח קצת את הראש להמחיש לנו כמה הרבה דברים עומדים להשתנות בעתיד אוטונומי.
מה שכן, כנראה שלא מומלץ "לעצור את הנשימה" עד שכל זה יקרה: זאת לא פעם ראשונה שבה מאסק מביע אופטימיות וזורק לאוויר רעיונות מפוצצי מוח בלי לעמוד לאחר מכן בלוחות הזמנים המובטחים. בדצמבר 2015, לפני כמעט 4 שנים, הוא הבטיח בראיון למגזין Fortune שיכולות אוטונומיות של מכניות טסלה יגיעו לשוק בתוך שנתיים לכל היותר. ״מכוניות אוטונומיות הן לא בעיה גדולה כפי שמרבית האנשים נוטים לחשוב״, הא אמר בשעתו. ״מדובר בבעיה שאלפי אנשים יעבדו עליה במשך השנתיים הקרובות״. כידוע, שנת 2017 עברה כבר מזמן, ומכוניות אוטונומיות מלאות עדיין לא עלו על כבישי העולם שלא במסגרת ניסוי.
