ימים ספורים אחרי שחברת וירג'ין היפרלופ עשתה היסטוריה עם נסיעה מאוישת ראשונה בקרון 'היפרלופ' אנחנו מתבשרים על ניסוי היסטורי נוסף, ולא פחות חשוב, שבמהלכו נשבר שיא המהירות של 'היפרלופ' והועמד על יותר מ- 1,000 קמ"ש!
המכון לחקר הרכבות הקוריאני של ממשלת קוריאה (KRRI או 'קורייל' – Korail) הודיע ביום רביעי שבמסגרת ניסוי של מערכת 'היפרלופ' הושגה מהירות רגעית מרבית של 1,019 קמ"ש. הניסוי בוצע במודל בקנה מידה של 1:17 לבדיקת הרעיון, ובמהלכו נשבר השיא הקודם של אותה המערכת, אשר עמד על 714 קמ"ש.
ממשלת דרום קוריאה מקווה להשיק כבר במהלך שנת 2024 קו היפרלופ ראשון בין עיר הבירה סיאול לבין העיר בוסאן, ולקצר את משך הנסיעה ביניהן משלוש שעות ל-30 דקות. בשונה מישראל, אגב, אשר נאבקה במשך זמן מגוחך רק כדי "לחשמל" את קו הרכבת הקצר (כ-60 קילומטרים) בין תל-אביב לירושלים (ועלולה כעת לבטל את פרויקט המטרו משיקולים פוליטיים) – לקוריאנים יש מערכת רכבות מסועפת שכוללת גם רכבות מהירות ("רכבת קליע"), וקו אחד שלה משרת כיום את הנוסעים בין שתי הערים האלה.
למי שלא ממש עקב, 'היפרלופ' הוא מערך תחבורה דומה במידה מסוימת לרכבת, עם קרונות קלים מאד שנעים באמצעות העלאה מגנטית (Maglev) בתוך צינור שבו שורר תת-לחץ חלקי. הטכנולוגיה עצמה הוצעה על-ידי אילון מאסק ואנשיו כרעיון כבר בשנת 2012, אולם בתחילת הדרך הכריז מאסק שאין לו פנאי לפתח אותו ופתח אותו לכל העולם בשיטת "קוד פתוח". כיום פועלות כארבע חברות עיקריות בפיתוח הטכנולוגיה הזאת, ואחת מהן היא חברה אחרת שמאסק מעורב בה – "חברת הקידוח". מיזמים חשובים אחרים הם, בין השאר, 'וירג'ין היפרלופ' ו'היפרלופ TT'.
בניסוי של וירג'ין היפרלופ, שעליו דיווחנו כאן בשבוע שעבר, הגיעו – לראשונה בעולם – נוסעים אנושיים למהירות מרבית של 172 קמ"ש בנסיעה שארכה כ-15 שניות. אחוד המשקיעים האסטרטגיים המובילים ב'וירג'ין היפרלופ' היא חברת הנמל של איחוד האמירויות, אשר פועלת להקמת אחד מקווי ההיפרלופ המסחריים הראשונים בעולם – בין דובאי לאבו-דאבי.
מדינות נוספות שפועלות כיום להקמת מערכי היפרלופ הן, בין השאר, מספר מדינות בארה"ב, הודו, צרפת, ערב הסעודית, בריטניה ושבדיה. ממשלת דרום קוריאה פועלת במקביל להסרת חסמים בירוקרטיים ולתמיכה ביזמים, ולכן היא נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בדרך למערכת היפרלופ פעילה.
KRRI, מכון מחקר הרכבות של קוריאה, הוקם בשנת 1996 ומעסיק כיום כ-400 חוקרים מתמחים שביצעו ומבצעים כ-300 פרויקטים של "דרכי טכנולוגיה עילית" שפותחו בקוריאה תוך שימוש בציוד מחקר שאופיין במכון, והכל כדי "לפתח טכנולוגיות חדשות למען עתיד משגשג יותר… ולהגשים את החלום של עולם רחב וגדול יותר עם תחבורה עתידית שנסמכת על מדע וטכנולוגיה".
לדברי אנשי 'קורייל', הם השיגו את מהירות השיא שלהם לאחר שהצליחו להפחית את הלחץ בתוך צינורות המערכת ל-0.001 אטמוספירה, וזה לא רק לחץ נמוך בהרבה מכל מה שהושג עד היום בכל מבחן מקביל אלא גם נתון שיהיה קשה מאד לשחזר בסביבה אמיתית של מערכת מסחרית בקנה מידה מלא. מאידך, המהירות עצמה היא הקרובה ביותר למהירות של 1,200 קמ"ש שעליה מדבר הרעיון התיאורטי של אנשי ההיפרלופ, והיא דומה למדי למהירות שבה טסים מטוסי נוסעים בתעופה אזרחית מסחרית (בין 800 ל-1,000 קמ"ש), ויותר מכפולה מן המהירות הגבוהה ביותר של הרכבות המסחריות המהירות ביותר בעולם כיום.
בהצהרה שפרסמו אנשי המכון הם כותבים ש"התגברנו על המכשול של חיכוך שנוצר בקטע התאוצה המהירה של מערכת הבדיקה האווירודינמית ועברנו טת המהירות של 1,000 קמ"ש.
קורייל מפתחת את פרויקט ההיפרלופ שלה מאז שנת 2017, ולדברי דובריה היא עובדת במקביל על הטכנולוגיה הנוספת שדרושה כדי להקים מסלול (למעשה צינור) ורכב בקנה מידה מלא, שאותה היא מקווה להציג כבר בשנת 2022.
